סעיף 35 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, קובע כי הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, אשר מזכה את מי שערך אותה, מי שהיה עד לעשייתה, או מי שנטל חלק בעריכתה (באופן אחר), והוראה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – דינה להתבטל. בתי המשפט דנו לא אחת בסוגיה זו – מהי נטילת חלק בעריכת הצוואה, באופן אחר. סעיף 35 לקובע חזקה לפיה במידה ואחת מהעילות בחוק מתקיימות (ערך את הצוואה, היה עד לעשייתה, נטל חלק בעריכתה), יש לבטל הוראות לטובתו של האדם הנהנה מהוראות אלו, ללא התחשבות בנסיבות המעשה.
יש לכם שאלה?
בע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו, קבע השופט ריבלין כי אין לסתור את החזקה הנ"ל גם על ידי הבאת ראיות אשר מהן ניתן ללמוד כי בשלבים אחרים בעריכת הצוואה, לא היה פגם בעריכתה. דהיינו, גם אם הוראה זו דינה אמת, עצם העובדה כי הנהנה מההוראה לקח חלק בעריכתה, מבטלת את נפקותה. כבר מראשית, נתפס סעיף 35 לחוק הירושה כסעיף בעל תוצאות קשות. אי לכך, לא אחת נקבע בפסיקה כי יש לפרשו פרשנות רחבה.
כאמור, הסעיף כולל שלוש עילות לביטול הוראה בצוואה – הוראה המזכה את מי שערך את הצוואה, הוראה אשר מזכה את מי אשר היה עד לעשיית הצוואה, או הוראה אשר מזכה את מי שלקח באופן אחר חלק בעריכת הצוואה. העילות הראשונות הינן קשיחות, ואילו העילה השלישית נתונה לפרשנות בהתאם לנסיבות המקרה. דהיינו, עילה זו מאפשרת לכלול בגדרה מגוון רחב של מצבים, ואין היא כובלת את בית המשפט ברשימה סגורה של מעשים פסולים.
כאמור, בתי המשפט הכירו בכך שמדובר בסעיף בעל תוצאות קשות, ועל כן נטו שלא לפסול צוואות בגין מעורבות בדרגה נמוכה. לדוגמא, בע"א 576/72 שפיר נ' שפיר [4], בעמ' 378). השופט ריבלין קבע כי פעולת עריכת הצוואה מתחילה כאשר עורך דין או אדם אחר נכנס לפעולת עריכתה. דהיינו, מעורבותו של הנהנה לפני כן איננה מביאה לביטול ההוראות לטובתו. כמו כן, במקרה אחר כתב השופט כהן כי גם אם הזוכה יזם את עריכת הצוואה, שכנע את המצווה בחשיבות עריכתה, ואף הוביל אותו אל עורך הדין, אין בכך כדי לפסול את הצוואה מחמת "נטל חלק בעריכתה". השופט כהן ציין כי הוראת הפסילה נוגעת אך ורק להכנתו הטכנית של המסמך, בדגש על לשונו המילולית.
גישה זו הנחתה את בתי המשפט בשורה של פרשות נוספות. לעומת זאת, הפסיקה נהגה גם בפרשנות מרחיבה יותר במקרים מתאימים. הנשיא (בדימוס) אהרון ברק סבר כי נטילת חלק בעריכתה הצוואה איננה מתחילה רק בשלב בו מועלית הצוואה על הכתב. לטענתו, מדובר בביטוי גמיש אשר מתמלא בתוכן בהתאם לנסיבות המקרה. דהיינו, אין לקבוע מועד קבוע לעניין זה. כמו כן, ישנה גישה המכונה "גישת הצמצום היחסי". על פי גישה זו, המבחן הסופי הינו מבחן השכל הישר, הא ותו לא.
סוגיות:
הנהנה בחר את עורך הדין – לעיתים, נהנים מצוואה מסייעים בידיו של הקשיש לבחור את עורך הדין אשר יערוך את צוואתו. לא אחת, הם אף מפנים את המצווה לעורך הדין, מסיעים אותו, מחזירים אותו ואף משלמים את שכר טרחתו של עורך הדין. חשוב לציין פעילות זו אינה מצביעה על מעורבות ו\או נטילת חלק בעריכת הצוואה. בית המשפט בוחן את נסיבות המקרה באופן ספציפי, ולא אחת נקבע כי בגין מצב פיסי של מצווה, יכול שייאלץ את האחרון להיעזר באחר בעת עריכת צוואתו. מן הסתם, אחר זה יכול להיות גם אחד מיורשיו העתידיים. כמו כן, גם בחירת עורך הדין איננה מחייבת את ביטול הצוואה, וכך גם ישיבה עם המצווה במשרדו של עורך הדין עד לעריכת הצוואה בפועל.
צוואה הדדית – בני זוג מבקשים לעיתים לערוך צוואות הדדיות. צוואות אלו קובעות כי במותו של אחד מבני הזוג, יעבור הרכוש במלואו לבן הזוג שנותר בחיים. בצוואות הדדיות מנוסחים לא אחת גם כללים הנוגעים ליורשים לאחר פטירת שני בני הזוג (במסגרת צוואת יורש אחר יורש). החוק מכיר בכך כי כאשר מדובר בצוואה הדדית, אין משמעות לכך שהנהנה היה עד לעריכת הצוואה.
העברת מסמכים לעורך הדין – נהנה מצוואה רשאי להעביר מסמכים שונים לעורך הדין העורך את הצוואה. עם זאת, שינוי עובדות מסוימות במסמכים אלו, לעיתים אף עובדות אשר אינן יורדות לשורש עניינה של הצוואה, עלולות להביא לביטול ההוראות הרלבנטיות המזכות את ה"שליח".
נוכחות בזמן עריכת הצוואה - בע"א 746/70 אליהו השכל, ו-6 אח' נ' אלישבע (אליזבט) שומלו, נקבע כי נוכחותה של המשיבה בעת עריכת צוואה בעדים אינה עולה כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה. עורך הדין אשר ערך את הצוואה הגיע לתת עדותו בבית המשפט, ואמר כי המשיבה נכחה בחדר אך לא הייתה שותפה לשיחה. דהיינו, לא נתנה עצות ולא הביעה התנגדויות. לעניות דעתו של עורך הדין, השפעתה לא הייתה משמעותית. בית המשפט קיבל את עדותו של עורך הדין כמהימנה, וקבע כי יש לקיים הצוואה.
לסיכום,
בחינת השפעתו של הנהנה מהוראות צוואה, בנטילת חלק בעריכת הצוואה, נעשית בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי. אי לכך, מומלץ במקרים אלו לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה. חשוב לזכור כי בתי המשפט מתייחסים בעיקר למידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבות הנהנה בצוואה, ובוחנים את הסוגיה העומדת לפניהם מתוך מבחן השכל הישר. בנוסף, עומדים לנגד עיניהם של השופטים פסקי הדין הקודמים אשר ניתנו בעניינים זהים. לדוגמא, ייתכן כי הנהנה יבצע שורה של פעולות, אשר כל אחת מהן בנפרד אינה יכולה לעלות כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה, אך מבט ממעוף הציפור יקבע כי השלם גדול מסך כל חלקיו ומדובר בנטילת חלק בעריכת הצוואה.
.jpg)
.jpg)
