דחיית טענה בדבר הסכם מכללא בנוגע לשימוש במקרקעין ללא היתר

רישיון לעשות שימוש במקרקעין יכול להיווצר על פי הסכם מפורש או על פי הסכם מכללא. משמעותו של רישיון זה הוא כי בעל המקרקעין מעניק לאחר את הרשות או ההיתר להחזיק ואו להשתמש בנכס. זכות זו יכולה להיות מעוגנת בחוזה או להילמד משתיקתם של בעלי מקרקעין, ואי מחאתם, בנוגע להחזקה או לשימוש אשר נעשה בנכס.

יש לכם שאלה?

פורום פינוי שוכר

פורום מקרקעין

המושג "רשות מכללא" מקפל בתוכו מצבים בהם ההחזקה או השימוש של אדם בנכס אינם מוצאים ביטוי בהסכמה מפורשת אשר ניתנה על ידי בעל המקרקעין. ההסכמה במקרה זה מקורה במחדל מצד בעל המקרקעין לפעול לסילוק פלוני מהנכס חרף העובדה שיש בידיו האמצעים הדרושים לעשות כן. הסכמה זו יכולה להילמד מהזמן בו נעשה השימוש בנכס או מהתנגדותו הפסיבית לכך של בעל המקרקעין.

לעיתים, כאשר בעל המקרקעין מסכים באופן פסיבי לשימוש אשר עושה פלוני בנכס, ובשלב מסוים הוא פונה לפנותו מהמקום, ייתכן וייפסקו פיצויים למפונה. לדוגמא, במקרים בהם פלוני השקיע בנכס (נטיעות, הקמת מבנים, פתיחת עסק וכדומה), וכתוצאה מהפינוי אשר דבר לא נעשה לגביו באופן רציני במשך שנים, אפשר שבית המשפט יורה לבעל המקרקעין לשלם פיצוי לפלוני.

האם קרן קיימת לישראל תשלם פיצויים לאדם קשה יום אשר התגורר בחלקים מסוימים במקרקעין אשר בבעלותה ועבד במקום לפרנסתו? סוגיה זו הונחה לפתחו של בית המשפט המחוזי.

האם הקרן הקיימת לישראל פעלה לפינוי המקרקעין?

התובע טען כי הוא החזיק במקרקעין במשך כמה שנים והכל תחת עינה הפקוחה של הנתבעת. לטענתו, הוא השביח את החלקה ולא נדרש לפנות את המקום במשך שנים רבות. אי לכך, טען התובע, מדובר בהוכחה כי ניתנה לו רשות מכללא לגור במקום ופינויו חייב להיות כרוך בתשלום פיצויים.

הקרן הקיימת לישראל טענה כי דין התביעה להידחות וזאת משום שהתובע מפר פעם אחר פעם את החלטות בית המשפט בנוגע לפינוי המקרקעין. כמו כן, הוכח כי גם לאחר שהתקבלה תביעת פינוי מקרקעין בעבר, פלש התובע למקרקעין בשנית.

במקרה דנן, בית המשפט קבע כי יש לפנות את המשתמש בנכס ללא תשלום פיצויים. הוכח כי הקרן הקיימת לישראל פעלה ללא יאות על מנת לפנותו, אך הלה מיאן להתייחס למכתביה ואו למלא אחר הוראות בתי המשפט שניתנו לאורך השנים.

בשנת 1992 נחתם עם התובע הראשון הסכם במסגרתו שכרו הוא ובת זוגו קרוואן הנמצא על המקרקעין. בני הזוג לא עמדו בדמי השכירות ובשנת 1998 הוגשה כנגדם תביעה לפינוי הקרוואן. התובע לא קיים את פסק הדין ונפתח כנגדו תיק בהוצאה לפועל. בסופו של היום הוא פונה מהקרוואן בשנת 2005. על אף פינויו מהקרוואן, המשיך התובע לגור במקום והקים בו מבנה עץ למגורים. כמו כן, הקים במקום מבנה אשר שימש אותו לפרנסתו. פקח אשר ערך סיור במקום בשנת 2006 ביקש מהתובע לפנות את המקום אך ללא הועיל. כמו כן, נשלחו לתובע שתי פניות בכתב באוקטובר 2006.