תקנה 144א(3) לתקנות התעבורה קובעת כי נוהג רכב אשר היה מעורב בתאונה, אשר כתוצאה ממנה נהרג או נפגע אדם, ימסור את שמו, מענו, מספר רישיון הנהיגה שלו ומספר הרישום של הרכב (כולל שם בעל הרכב, מענו), יציג את רישיון הרכב, רישיון הנהיגה או תעודת ביטוח ותעודת זהות. הפרטים אמורים להימסר לנפגע, לשוטר, או לכל נוסע אשר היה בחברתו של הנפגע.
יש לכם שאלה?
המונח נפגע לעניין זה הינו מונח כולל ורחב ועל פי הפסיקה נכנסים בגדרו גם "נפגעים קלים מאד". הפרטים אמורים להימסר לכל מעורב בתאונה. התקנה לא קובעת סדר מסירה לעניין זה. כל מי שהתבקש למסור את הפרטים חייב לעשות כן, בין אם הוא רוצה בכך ובין אם לא. נהג אינו רשאי למסור את הפרטים רק לאחר הנהג אחר ימסור לו את פרטיו. יודגש כי מסירת פרטים מחייבת נהג גם לפי תקנה 145 לתקנות התעבורה, בתאונות ללא נפגעים כלל.
במקרה דנן מדובר בנאשם אשר היה מעורב בתאונת דרכים כאשר יצא מחניה ופגע ברכב שהגיע מצד שמאל. הנאשם וב"כ לא חלקו על אחריותו של הנאשם לתאונה. בית המשפט לתעבורה נדרש אפוא לבחון האם יש להרשיע את הנאשם גם בעבירה של אי מסירת פרטים. הנאשם טען כי המתלונן סירב למסור לו את פרטיו ועל כן הוא סירב למסור את פרטיו שלו. לטענתו, במקום נוצרה בעקבות התאונה המולה והוא חשש לחייו. קל וחומר כאשר המתלונן מאיים וצועק עליו. הנאשם טען כי הוא ביקש מאדם אשר היה במקום להתקשר למשטרה ושם נאמר לו כי במידה ולא היו נפגעים, על המעורבים להחליף פרטים ולפנות אליהם. הנאשם הוסיף כי נאמר לו שהוא אינו צריך להישאר במקום. אי לכך, הוא עזב את הזירה והגיע למחרת בבוקר לתחנת המשטרה.
המתלונן טען, כמובן, כי לא היה כל איום פיזי על הנאשם. הוא הודה כי הוא לא רצה למסור את פרטיו לנאשם, וזאת בטרם ימסרו לו פרטי הנאשם. לטענתו, הנאשם, בתור האשם בתאונה, היה צריך למסור את הפרטים קודם לכן. החובה למסור פרטים, לפי התקנה, הינה חובה אשר איננה מותנית בדבר. דהיינו – התבקשת למסור פרטים, מסור אותם ללא התחכמות יתרה. הרציונאל הוא כי נהגים הגונים אינם מסתירים דבר, ועל כן אין מחלוקת כי הנאשם דכאן עבר על החוק.
האם יש להתייחס לכך שהמתלונן לא מסר פרטים בעצמו?
סנגורו של הנאשם טען בלהט בבית המשפט כי גם המתלונן סירב למסור את הפרטים. לדבריו, המשטרה בחרה שלא להעמיד לדין את המתלונן ועל כן היא מפלה את מרשו. עורך הדין הוסיף כי אכן המתלונן לא היה אשם בתאונה, אך חובת מסירת הפרטים הינה חובה כללית.
בית המשפט דחה טענותיו. ראשית, המתלונן לא עזב את המקום ונשאר בזירת האירוע. כמו כן, מעשיו של הנאשם במקרה דנן היו חמורים ממעשיו של המתלונן. שנית, העובדה כי המתלונן התנהג לא כיאות אינה יכולה להשפיע על אשמתו של הנאשם. האחרון היה צריך למסור את הפרטים ואין לשמוע טענת קיזוז כאמור.
לסיכום, ההלכה היא פשוטה - כל מי שהיה מעורב בתאונת דרכים, ו/או נחשד בכך, חייב למסור פרטיו. דרישה זו נובעת משיקולי מדיניות ויש לפרשה בצורה מרחיבה (לא לאפשר לנהגים להתחמק ממנה). "כל מי שמתלבט אם למסור את פרטיו או לא, התשובה אחת היא, קודם מסור את פרטיך ואחר כך טען טענותיך", סיכם השופט את הכרעתו. אי לכך, הנאשם הורשע גם בעבירה של אי מסירת פרטים, וגם בעבירות תעבורה הנוגעות לאופן התרחשות התאונה.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
