חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה-1995, מאפשר לעובדת (שכירה או עצמאית), לאחר הלידה, לשהות בחופשה ולקבל דמי לידה בתקופה זו מהמוסד לביטוח לאומי. מטרתה העיקרית של חופשת הלידה הינה לאפשר לעובדת להתאושש ולטפח את הקשר הטרי בין הרך הנולד לבינה. כמו כן, ידוע כי החודשים הראשונים בחייו של התינוק הם מהתקופות החשובות ביותר שבינו לבין אימו. דפנה הקר, ומיכל פרנקל, במאמרן "הורות פעילה ושוויון הזדמנויות בעבודה: הצורך בשינוי מאפייניו של שוק העבודה", הגדירו זאת אף כ"צורך של המשק לדאוג לצרכי היילוד מתוך ההכרח בידיים עובדות".
יש לכם שאלה?
פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי עוסק בביטוח אימהות ומקנה לעובדות היולדות זכות לדמי לידה. עם השנים התרחבה המודעות לשוויון מגדרי במשק העבודה בישראל, וחלו הדגשות וחידודים שונים בחוק זה. כיום, חלק זה של החוק הוגדר בפסיקה כ"חלק ממערך חקיקה של דיני העבודה ומשפט המגן בעבודה, אשר נועד למנוע אפליה מגדרית וזאת במטרה להבטיח את העסקתן של נשים בשוק העבודה". לדוגמא, החל משנת 1998 התיר החוק גם את שהייתו של אב בחופשת לידה, וזאת על מנת לדאוג לקיום אפשרות של הורות שוויונית פעילה בישראל. גם האב זכאי, בתנאים מסוימים (אשר קבועים בחוק עבודת נשים), לקבל דמי לידה במהלך חופשת לידה.
במרץ 2010 נכנס לתוקפו תיקון מס' 46 לחוק עבודת נשים. תיקון זה קבע למעשה אבחנה בין 14 השבועות הראשונים של חופשת הלידה- בגינם הזכות של היולדת לדמי לידה עומדת לה מכוח החוק – לבין יתר חופשת הלידה בת 12 השבועות הנוספים (חופשת לידה מוארכת לפי חוק עבודת נשים בנסיבות מיוחדות כגון לידת תאומים או אשפוז).
מהי תכלית דמי הלידה?
תכליתם של דמי הלידה היא להבטיח תשלום למבוטחת אשר עבדה ומקור הכנסתה נכרת כתוצאה מההריון. דמי הלידה משמשים אפוא את היולדת במהלך חופשת הלידה ומהווים עבורה הכנסה אשר מסייעת לה לשמור על רמת חייה בתקופה שלאחר הלידה. ההפרדה בין התקופות השונות בחופשת הלידה נועדה ליצור איזון אינטרסים והמחוקק בחר בהפרדה זו שלא להטיל על היולדת ואו על בן זוגה את העול הכלכלי הראשוני של חופשת הלידה.
אי לכך, הלכה פסוקה היא כי היולדת זכאית לתשלום דמי לידה באופן מלא אשר יוכל לקיים את התכלית החוקית – "לשמור על רמת חייה".
כיצד מחשבים את השכר בדמי הלידה?
סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת זכאית לדמי לידה בעבור התקופה לאחר ההריון או הלידה אשר במהלכה היא אינה עובדת או עוסקת במשלח ידה (במידה והיא עצמאית). סעיף 53 מוסיף ומפרט כיצד יש לחשב את דמי הלידה. לפי סעיף זה, דמי לידה (ליום) מחושבים באופן הבא – שכר העבודה הרגיל של היולדת, אך לא יותר משכר אשר שווה לסכום הבסיסי כפול 5 כאשר הוא מחולק ב-30. סעיף 54 קובע מגדיר את שכר העבודה הרגיל כ"סכום אשר מתקבל מחלוקה ב-90 של הכנסותיה של המבוטחת ברבע השנה אשר קדמה ללידה". הכנסה לעניין זה הינה הכנסה אשר ממנה מגיעים דמי הביטוח.
מהי הכנסה וכיצד היא מחושבת?
הסעיפים הנ"ל מתווים למעשה את הדרך באמצעותה מחושבים דמי הלידה. כאמור, תכליתם של דמי הלידה הינה לשקף באופן מרבי את "רמת החיים של היולדת" בתקופה הרלבנטית. דמי הלידה מחושבים על בסיס הכנסות היולדת בשלושת החודשים האחרונים לפני הלידה. כאמור, הכנסה מפורשת בחוק זה בהתאם לדרך בה מחושבת הכנסתו של עובד לצורך גביית דמי ביטוח. עם זאת, יש לציין כי חישוב זה נתון לפרשנות רחבה. הלכה פסוקה היא כי תפקידו של השופט איננו לפרש את החוק באופן מכאני בלבד ועל השופט מוטל לשקול ולחקור את טובתו של הכלל והפרט, את מידת היושר והצדק, ולהגיע להערכה נכונה לפי כוונת המחוקק.
בית הדין הארצי לעבודה קבע בעבר כי הכנסה ממנה מגיעים דמי ביטוח הינה ביטוי אשר יוצר זיקה בין ההכנסה לצורך חיוב בביטוח לאומי לבין קביעת שיעור דמי לידה. דרך זו אמורה לשמש כ"סימן דרך מנחה" לחישוב דמי לידה, אך הלכה היא כי יש לבחון דרך זו לפי "מבחן הסבירות".
תשלום שכר נוסף (עמלות, בונוסים וכדומה)
הכנסה לעניין דמי ביטוח נקבעה בסעיף 344 לחוק הביטוח הלאומי ובתקנות הביטוח הלאומי. סעיף 352 מסמיך את שר התמ"ת לקבוע הוראות מיוחדות בנוגע לתשלום או פטור של דמי ביטוח מהכנסה אשר מקורה בבונוסים וכדומה. לעומת שכר חודשי רגיל, אשר מוגדר כשכר המשולם לעובד מדי חודש, ישנם גם תשלומים נוספים אשר מוגדרים בתקנות כ"שכר הניתן לעובד בנוסף לשכר הרגיל, לרבות מענק השתתפות ברווחי המעביד או בונוס ולמעט הפרשים".
דמי הביטוח מהתשלום הנוסף ישולמו באופן הבא – אם התשלום הנוסף שווה לרבע משכר היסוד, או גבוה ממנו, יש לחלק את הסכום ל-12 חודשים והסכום המתקבל מהחלוקה האמורה יצורף לשכר החודש שבו שולם, ולשכר כל אחד מאחד עשר החודשים אשר קדמו לו.
ההבחנה בין שכר רגיל לבין תשלום נוסף הינה הבחנה מהותית ולא הבחנה טכנית. לעיתים, תשלום נוסף איננו נובע כתוצאה מבונוס או דבר הנתון לשיקול דעתו של המעסיק. לדוגמא, תשלום עמלות המעוגן בחוזה, מענק רבעוני כתוצאה מהצלחות החברה וכדומה. דמי הלידה אמורים להוות תשלום במקום שכר עבודה. אי לכך, חישוב דמי לידה אמור להתבצע על סמך אופי התשלום הנוסף מבחינה מהותית וללא קשר לשם אשר ניתן לו (או לדרך הטכנית בה הוא משולם – אחת לחודש או אחת לרבעון).
במידה ועולה בידיה של העובדת להוכיח כי התשלום הנוסף מהווה חלק משכרה הרגיל, לכל דבר ועניין, זכאית היא לבקש את חישוב דמי הלידה שלה באופן הכולל את העמלות כפי ששולמו בפועל.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
