זכות יוצרים הינה הגנה חוקית אשר קובעת כי יצירה מהווה קניין רוחני של היוצר אותה או של בעליה. מדובר בהגנה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה אשר מטרתה הינה להעשיר את עולם הביטויים ולהגן על דרכי ביטוי. נהוג לסמן יצירות מוגנות בביטוי "כל הזכויות שמורות" או בסימון האות האנגלית C בתוך עיגול (Copyrights). בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, אין צורך בסימונים אלו בכדי להעניק ליצירה הגנה מפני פגיעה בזכויות יוצרים.
יש לך שאלה?
רשת האינטרנט, אשר פריצתה המשמעותית לתודעה בישראל ובעולם החלה בתחילת שנות ה-90, משמשת כיום בתור פלטפורמה תקשורתית מובילה. ניתן למצוא באינטרנט אתרים עסקיים, פרטיים, ממשלתיים וכדומה. כמו כן, יצירות רבות עולות מדי יום לרשת ועל כן הדיון בזכויות היוצרים באינטרנט הינו מורכב ומרתק.
זכויות יוצרים באינטרנט משתייכות לתחום הקניין הרוחני ויכולות לבוא לידי ביטוי בקישוריות באתרי אינטרנט, סימני מסחר עסקיים, תוכן אתרים, כתובות אינטרנט, דואר זבל, שיתוף קבצים, תמונות, קודים לבניית אתרים, עיצוב אתרים וכדומה.
בישראל, החוק המגן על זכויות יוצרים הינו חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007. הבעיה המרכזית העומדת בפני יוצרים ובעלי יצירות באינטרנט הינה הקושי לשלוט על גולשים ממקומות שונים בארץ ובעולם לעשות שימוש בלתי מורשה ביצירותיהם. לדוגמא, אדם אשר מפרסם מאמר פנימי באתר באינטרנט, איננו יכול תמיד לשלוט על התוכן הנ"ל ברשת. מאמר זה יכול, אף מבלי שבעל היצירה ידע זאת, להיות משוכתב ומועתק לאתרים שונים, כאשר קיים קושי רב להתחקות אחר המאמר המקורי.
כיצד להתמודד עם גניבת זכויות יוצרים באינטרנט?
ישנם מספר כלים אשר באמצעותם ניתן להתמודד עם גניבה ושימוש בלתי מורשה של זכויות יוצרים באינטרנט. לדוגמא, העלאת תכנים ללא אפשרות להעתיקם. כמו כן, ניתן להיעזר גם ביישומים - כגון תוכנות הצפנה, תוכנות קידוד, תוכנות אבטחה וכדומה - אשר מאפשרים שמירה על זכות היוצרים ומעמידים קושי רב בפני העתקת היצירה ללא אישור.
העתקה, מהי?
בדומה למהלכים נוספים במרחב הוירטואלי, הפרשנות שיש לתת למהלך של העתקת זכויות יוצרים באינטרנט איננה מצומצמת כלל וכלל. לדוגמא, אלמוני פרסם מאמר באתר פרטי ואילו פלוני ציטט את המאמר באופן מדויק תוך הפניית קישור לאתרו של אלמוני. האם מדובר בהפרת זכויות יוצרים ומהו משקלו של הקישור, המודה למעשה, בזכויות היוצרים של אלמוני? כמו כן, האם פרסום לינק לאתר מסוים, ללא העתקה של התוכן, מהווה פגיעה בזכויות היוצרים. דהיינו, האם בעל היצירה הינו בעל הזכות לשלוט על הפצת מסריו ברשת או שמא כל גולש רשאי לקשר ליצירותיו.
סוגיות אלו נתונות לפרשנות והם נבחנות לאור נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה (לרבות תום ליבם של הצדדים). אי לכך, במידה וקיים חשש להעתקה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי.
תכנים ברשת – תכנים מוגנים
רשת האינטרנט מלאה בתכנים ותמונות אשר מועלים על ידי גולשים מקצועיים ופרטיים. יודגש כי בדומה לכל מדיום, גם על תכנים ותמונות אלו חלים דיני זכויות היוצרים. חוק זכויות יוצרים קובע כי אדם אשר נגרמו לו נזקים בגין הפרת זכויות יוצרים זכאי לפיצויי מהגורם המזיק. פיצויים אלו יכולים להיות עם הוכחת נזק (לדוגמא, אלמוני הוריד תמונה שפרסם פלוני, צלם במקצועו, ומכר אותה במחיר נמוך ממחירו של פלוני). החוק מאפשר גם לשופט לפסוק פיצויי סטטוטורי לנפגע ללא הוכחת נזק. מדובר בפיצויי אשר איננו נמוך מ-10,000 שקלים ואינו עולה על 20,000 שקלים.
ציטוטים
החוק מאפשר בדרך כלל לצטט תכנים ומאמרים, חרף היותם מוגנים בזכויות יוצרים. פרסום זה חייב לעמוד בתנאי הפסיקה והחקיקה ואסור למצטט לשנות את הנאמר, לגרום להוצאת דברים מהקשרם או לסילוף כוונותיו של המפרסם. כמו כן, ציטוט לא יהיה חוקי במקרה בו הכותב המקורי הגביל את זכויות הציטוט. יצוין כי תכנים באינטרנט, קצרים ככל שיהיו, נהנים מהגנת זכויות יוצרים.
זכויות יוצרים של ספקים
בניית אתר אינטרנט, קל וחומר אתרים עסקיים, דורשת פעמים רבות סיוע מצד גורמים חיצוניים כגון מתכנתים, מעצבים, מקדמי אתרים, גרפיקאים, צלמים, עורכי תוכן וכדומה. עבודתם של אלו נעשית לא אחת באופן חד פעמי. לדוגמא, אדם המבקש מצלם מקצועי לצלם עבורו תמונות שתתפרסמנה באתר, ממתכנת לכתוב את קוד וממשק האתר, וממעצב גרפי לסייע בעיצוב התכנים והתמונות.
עבודתם של ספקים אלו, בין אם מדובר בקוד או בתמונה, נחשבת בגדר יצירה מקורית. אי לכך, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי וזאת במטרה להסדיר את זכויות היוצרים בין בעל האתר לספקים. מחלוקות אשר לא תוסדרנה בהסכם עלולות להביא את הצדדים לפתחן של הערכאות המשפטיות.
דוגמאות לפיצויים
הפרת זכויות יוצרים באינטרנט עלולה לגרור תשלום פיצויים ליוצר או לבעל הזכויות על היצירה. דוגמא לכך ניתן לראות בפסק דין אשר ניתן השנה במסגרת תביעה של חברת הוצאה לאור אשר עשתה שימוש בתמונות תוך הפרת זכויות יוצרים. הנתבעת הייתה חברה באתר תמונות ובידה רישיון להוריד יצירות מאתר זה. עם זאת, תנאי רישיון זה הופרו על ידה. בית המשפט קבע כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויים בסך 3,000 שקלים עבור כל תמונה שפורסמה בספר שלא כדין (15 תמונות סך הכל), ו-2,000 שקלים נוספים בגין פרסום תמונה באתר האינטרנט שלה.
בפסק דין נוסף דן בית המשפט בתמונה אשר פורסמה באינטרנט ובדפוס בקטלוג פרסומי, ללא רשות הצלם. בית המשפט קבע כי יש להרכיב את הפיצויים מהפרת זכויות היוצרים והפרת הזכות המוסרית של התובע על היצירה.
במקרה אחר, כתב באתר Ynet פרסם כתבה בנושא עולם היין אשר הייתה מבוססת, בין השאר, על מאמר באתר אינטרנט גרמני. אתר אינטרנט ישראלי העתיק את הכתבה ופרסם אותה באתרו, ללא קבלת אישורו של כתב Ynet. בעקבות הפרסום הוגשה תביעה כנגד האתר הישראלי בגין הפרת זכויות יוצרים. בית המשפט פסק עבור הכתב פיצויים בסך 10,000 שקלים.
לסיכום,
השילוב בין האינטרנט למשפט מוליד לא אחת סוגיות מרתקות המשלבות בין מערכת המשפט, השמרנית בדרך כלל, לבין המדיום החדיש. אחד מקסמיה הגדולים של רשת האינטרנט הינה החופשיות הרבה בה היא ניחנת והיכולת להעניק לגולשים מרחבים וירטואליים המנותקים מהנורמות החברתיות בהם הם "כלואים" (ראו מהפכות הפייסבוק והטוויטר בעולם הערבי).
גלישה לא אחראית ושימוש ביצירות מוגנות עלולים לגרום לעוגמת נפש רבה, הן מבחינת יוצר (או בעל) יצירה והן מבחינת מפר זכויות היוצרים אשר עלול לשלם פיצויים גבוהים במיוחד בגין מעשיו. אי לכך, במידה ואתם זקוקים לייעוץ משפטי בנוגע לזכויות יוצרים באינטרנט, מומלץ לפנות לעורכי דין העוסקים בתחום זה.
.jpg)
