החוק אשר עוסק בעבירות סמים בישראל הינו פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג-1973. פקודת הסמים נוגעת למעשים אשר נחשבים כעבירות סמים ומציבה עונשים לצידן של העבירות השונות.
על פי הפקודה, עבירות סמים הינן עבירות אשר קשורות לסחר בסמים, גידול סמים, שימוש בסמים, החזקת סמים שלא לשימוש, החזקת סמים לשימוש עצמי, שימוש בסם מסוכן, החזקת כלים המשמשים לייצור ולהפקת סמים, ייצור סמים עצמי, הדחת קטין לשימוש בסם, ייבוא ואו ייצוא של סמים, תיווך סמים וכמובן – סחר בסמים.
התוספת לפקודה מכילה רשימה של הסמים המסוכנים לגביהם תקפות הוראות הפקודה. ברשימה זו ניתן למצוא סמים "מפורסמים" כגון חשיש, מריחואנה, אקסטזי, MDMA, LSD, קוקאין הרואין וכדומה, לצד סמים פחות מוכרים. החוק קובע כי אין להחזיק או לעשות שימוש בחומר האסור לפי הפקודה, זולת אם מדובר ברופא, וטרינר, רוקח, רופא שיניים או חולה בעל היתר מיוחד.
מהו סחר בסמים?
סחר בסמים הינה פעולה של רכישה או מכירה של סמים המנויים בפקודת הסמים המסוכנים. המגמה הרווחת בפסיקה היא כי סחר בסמים מחייב ביצוע עסקת סמים בעין, ואין די בכך שהצדדים הגיעו להסכמה בנוגע לביצוע העסקה המדוברת. דהיינו, גם אם הצדדים סיכמו ביניהם לגבי מחיר הסם, ואף אם הכסף שולם (בחלקו או במלואו), אין מדובר בסחר בסמים כל אימת שהסמים לא "עברו ידיים".
עם זאת, יודגש כי ייתכן ויהיה ניתן להרשיע את המעורבים בעבירות של ניסיון לעבור עבירה של סחר בסמים או "עסקה אחרת בסם" (סעיפים נוספים בתחום עבירות הסמים).
הרשעת אדם ללא תפיסת הסמים, האמנם?
ישנם מקרים בהם ניתן להרשיע נאשם גם מבלי לתפוס את הסמים אשר הועברו בפועל. הרשעה זו תתאפשר בהתאם להצגת ראיות המוכיחות את ביצוע עסקת סמים. ראיות אלו יכולות להיות, לדוגמא, עדות ראיה או שמיעה אשר מתקבלות כמהימנות מבחינת בית המשפט.
עונש בגין סחר בסמים
בתפ"ח 302/97 מ"י נ' אורן, דינים מחוזי, לב (1), 763, נכתב כי עבירות סמים הינן נגע אשר פשה בחברה וגורם לפגיעה של ממש בסדר הציבורי. נגע הסמים, נכתב, פוגע גם בגופם ובנפשם של המשתמשים. בית המשפט מתייחס לעבירות הסמים כעבירות מסוכנות וחמורות, קל וחומר כאשר האדם פוגע ביודעין בגופו, בנפשו ובכבודו של אחר, ע"י לקיחת חלק בשרשרת ההפצה של הסם לשם מטרות רווח. הנחיית ביהמ"ש העליון בעניין זה הינה ברורה - בעבירות סמים יש להטיל עונשי מאסר לתקופות ממושכות.
עם זאת, בדומה לכל ענף משפטי, גם כאן בוחן בית המשפט את המקרה על נסיבותיו ונתון לו שיקול הדעת לאזן בין משקל נסיבותיו האישיות המקלות של הנאשם, לבין האינטרס הציבורי.
השופט אלון, בע"פ 329/87, בר און נ' מ"י, פ"ד מב (1) 382, התייחס לכך בכותבו - "גם בענישה של פשע נתעב כגון הפצת סם המוות למען בצע כסף, יש להביא בחשבון נסיבות אישיות מקלות וסיכויי שיקום".
עם זאת, השופט מסייג זאת ואומר כי "עם התגברותה של הפשיעה בתחום עבריינות הסמים, והפיכתו למכת מדינה, שיקולי קולא אלה נדחקים לקרן זווית. כל אימת שלא הודברה מכה זו, מוטל על בית המשפט להעמיד בראש שיקולי הענישה של עבירות אלה שיקול תגמול והרתעה למען ישמעו ויראו ולא יוסיפו עוד".
שיקולים
בית המשפט מתייחס למספר שיקולים עיקריים, בבואו לגזור את דינו של אדם אשר הורשע בעבירות סחר בסמים. ראשית, השופטים בוחנים האם לצד הרשעתו של הנאשם בעבירת הסחר בסמים, הורשע האחרון בעבירות נוספות.
עבירות אלו יכולות להיות מתחום הסמים (לדוגמא, שידול קטין לשימוש בסם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית), או עבירות מתחומים פליליים אחרים (לדוגמא, עבירות רכוש, עבירות אלימות וכדומה). כמו כן, בית המשפט בוחן את עברו הפלילי של הנאשם והאם הוא "נפל" בעבר בעבירות מתחום הסמים. שיקולים נוספים יכולים להיות מצבו הבריאותי של הנאשם, מצבו הכלכלי של הנאשם, האם בני משפחתו נתמכים בו, הבעת חרטה מצידו של הנאשם ועוד.
לא מדובר ברשימה סגורה ובית המשפט מחויב לבחון כל מקרה לגופו. אין ספק כי עורכי דין העוסקים בענף הפלילי, ובתחום הסמים, יכולים לסייע לנאשם לנווט את שיקולי גזר הדין לטובתו בצורה הטובה ביותר. להלן דוגמא לגזרי דין שונים בגין הרשעה בסחר בסמים.
הקלה בגזר הדין בגין מצב בריאותי קשה
נאשם הורשע בשתי עבירות של סחר בסמים, בעבירה של איומים ובעבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. עם זאת, מדובר בנכה 100%, המרותק לכסא גלגלים ונמצא באשפוז בבית חולים שיקומי. השופטת מרוז החליטה שלא לגזור על הנאשם מאסר בפועל, וזאת בשל מצבו הרפואי הקשה. אי לכך, נגזרו על הנאשם עונשים על תנאי בלבד. (בת.פ 1170/99 מדינת ישראל נ. ביטון מאיר).
15 חודשי מאסר – נאשם ללא עבר פלילי
הנאשם הורשע בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וסחר בסם מסוכן. מדובר באדם ללא עבר פלילי בתחום הסמים ובהרשעתו הראשונה בעבירות אלו. בית המשפט גזר על האחרון עונש מאסר של כשנה וחצי בפועל. (בת.פ. 436/98 מדינת ישראל נ. חוטובלי אברהם).
20 חודשי מאסר בפועל – הסדר טיעון בין הנאשם לבין הפרקליטות
הנאשם הורשע בעבירות של תקיפת שוטר, העלבת עובד ציבור, סיוע לסחר בסם מסוכן וסחר בסם מסוכן. במקרה זה הוטלו על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל וזאת בכפוף לעסקת טעון אשר נערכה בין הפרקליטות לבין סנגורו של הנאשם. (בת.פ. 2035/00 מדינת ישראל נ. משה איבגי).
שנתיים מאסר בפועל בגין סחר בסמים – עבר פלילי נקי במשך 18 שנה
הנאשם הורשע בשתי עבירות של סחר בסמים. במסגרת הסדר טיעון בין הנאשם לבין המדינה, הסכימו הצדדים על עונש מאסר בפועל ובית המשפט העמיד את גזר הדין על 24 חודשים. חרף העובדה שמדובר בשתי עבירות בהיקפים גדולים. בית המשפט התייחס לכך שבמשך 18 שנה שמר הנאשם על תיק פלילי נקי ולא הסתבך בעבירות והרשעות. (בת.פ. 5825/99 מדינת ישראל נ. מויאל אליהו).
עודכן ב: 27/04/2011
