עובדות רבות נחשפות מדי יום להטרדה מינית במקום העבודה. לעיתים, מדובר במעשים על התחום "האפור" כגון הערות, התנהגות ומבטים, וישנם מקרים בהם עסקינן בהטרדה מינית אגרסיבית הכוללת מגע של ממש. דיון בערכאה משפטית בתביעה אשר עוסקת בהטרדה מינית יערך, בדרך כלל, בדלתיים סגורות. עם זאת, ישנם מקרים בהם בית הדין לעבודה, יורה על פתיחת הדלתות.

 

יש לכם שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות בעבודה

פורום זכויות נשים

פורום בית הדין לעבודה

 

הסעיפים העוסקים בדלתות בית הדין לעבודה במקרים אלו הינם סעיפים 10(א) ו-10(א) לחוק למניעת הטרדה מינית תשנ"ח-1998, וסעיפים 7(א) ו-10א(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. סעיף 10א(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע כי בית הדין לעבודה חייב באופן פוזיטיבי להעתר לבקשת סגירת הדלתיים במידה ומתלונן או תובע מבקש את קיום הדיון בדלתיים סגורות. עם זאת, בית הדין רשאי להחליט אחרת מחמת טעמים אחרים אשר יירשמו. הוראה זו הופכת למעשה את החיסוי לכלל את הגילוי לחריג (המותנה בקיום תנאים חריגים).

 

במקרים בהם בית הדין לעבודה מחליט על ניהול הדיון בדלתיים סגורות, חלה על הדברים אשר נאמרים בבית הדין הוראת סעיף 10א(ג) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. סעיף זה קובע כי אדם אינו רשאי לפרסם דבר אשר נאמר או נשמע בדיון שהתנהל בדלתיים סגורות, וזאת כל אימת שבית הדין לעבודה לא אישר זאת. בתוך כך, קיים איסור על פרסום "פרטים מהותיים נוספים אודות הדיון שהתקיים בדלתיים סגורות – לרבות שמות הצדדים".

 

הגנה על המתלוננת ועידוד נשים אחרות להתלונן

 

מאחורי ניהול הדיון בבית הדין לעבודה בדלתיים סגורות עומדת תכלית רעיונית להגן על המעורבים בעבירות הטרדה מינית, מתלוננים, חשודים, נאשמים, נתבעים ותובעים. מדובר בהוראות אשר נועדו למנוע פגיעה קשה בצנעת הפרט וזאת על ידי מניעת חשיפת פרטים אינטימיים מחייהם של המעורבים כתוצאה מניהול הליך משפטי.

 

לשיקול ההגנה על נפגעות הטרדה מינית מתווסף האינטרס הציבורי. ניהול הליכים בגין הטרדה מינית בדלתיים סגורים יכול לסייע לנשים רבות לפנות לערכאות המשפטיות לאחר פגיעה מינית ולא לחשוש מחשיפת פרטיהם בציבור ובפני גורמים שונים בעבודה, בחיים הפרטיים ובתקשורת. זאת ועוד, החוק אף קובע סנקציה פלילית על מי אשר מפר את הוראות החוק ומפרסם פרטים מזהים אותו הליך שנערך בדלתיים סגורות.

 

בהתאם לתכלית זו, מערכת המשפט כוננה מנגנון המאפשר ניהול הליך משפטי בדלתיים סגורות. מנגון זה כולל, בין השאר, הסתרת שמות המתלוננות ואיסור פרסום ההליך. במסגרת זו מנסה מערכת המשפט, ובתוכה בית הדין לעבודה, להגן על מתלוננות הטרדה מינית ולעודד אותן לפנות לערכאות (בכדי להילחם בעברייני המין).

 

מערכת זו נועדה גם להגן על שמן הטוב של המתלוננות, פרטיותן, כבודן וצנעתן. הלכה פסוקה היא כי "הגנה זו חשובה במיוחד במקרה בו מדובר בתלונה על ביצוע עבירת מין במקום העבודה, בו 'נוטלת המתלוננת על עצמה סיכון קשה, הן מבחינה חברתית הן מבחינת מעמדה בעבודה". כאשר מתקיימת עילת תביעה אשר יסודה בחוק למניעת הטרדה מינית, מתערער אפוא האיזון בין חריג הדלתיים הסגורות לבין עקרון פומביות הדיון. במקרים אלו, החריג יהיה פתיחת דלתות בית הדין לעבודה, וברירת המחדל תהיה לנהל את הדיון ללא חשיפת הפרטים הנוגעים אליו. 

 

אינטרס ציבורי

 

לעיתים, קיים אינטרס ציבורי לפרסם את פרטי המעורבים בפרשת הטרדה מינית בעבודה, וזאת למרות עיקרון סודיות ההליך. אינטרס ציבורי מהותי יכול להוות שיקול מבחינת בית הדין לעבודה לשקול את חשיפת הפרטים, כולם או חלקם. בית דין בוחן מהו הנזק אשר עלול להיגרם לציבור בגין אי ידיעת הפרסום מחד, אל מול הנזק לצדדים הישירים בהליך. כמו כן, האם ישנה עילה, למרות הנזק העלול להיגרם לבעלי הדין, לחשוף את הפרטים האמורים.