סעיף 7 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 קובע כי במידה ועובד התפטר לשם טיפול בילד הוא זכאי לפיצויי פיטורים. על פי רוב, פיצויי פיטורים אלו נפסקים עבור נשים אשר מעוניינות לגדל את הרך הנולד ולהיות עימו בחודשים הראשונים לחייו, אף מעבר לחופשת הלידה. עם זאת, החוק מכיר גם בזכותם של אבות לפיצויי פיטורים בנסיבות אלו.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות עובדים

פורום זכויות נשים בעבודה

פורום בית הדין לעבודה

פורום פיצויי פיטורים

 

על פי החוק, זכות זו לפיצויי פיטורים קמה לאב המתפטר בהתקיים אחד מהתנאים הבאים – בת זוגו של העובד הייתה מועסקת כחצי שנה ברציפות לפני עבודתו, הילד נמצא בחזקתו הבלעדית של העובד (או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות של בת הזוג), או בת זוגו הינה עצמאית במשך שנה לפני מועד ההתפטרות ולאחר הלידה היא לא הפסיקה מעיסוקה.

 

להלן דוגמא לפסק דין במסגרתו נדחתה תביעה של אב לפיצויי פיטורים בשל הצורך "לטפל בבתו". התובע טען כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים וזאת משום שנסיבות התפטרותו נבעו מלידתה של בתו הראשונה. עם זאת, החברה המעסיקה טענה כי התובע התפטר משום שהוא היה מעוניין לעבור ולעבוד במקום עבודה חדש.

 

האם הוכחה התפטרות לצורך טיפול בילדה?

 

בית הדין לעבודה בחן את העובדות אשר הוצגו בפניו על ידי הצדדים. בפסק הדין נכתב כי לאחר לידת בתו של התובע, החלו בחברה תהליכי מיזוג עם חברה נוספת ובמקביל נוהל דין ודברים בין החברה לבין התובע לגבי תפקידו העתידי. התובע לא היה מרוצה, בלשון המעטה, מהתפקיד אשר הוצע לו. דברים אלו קיבלו ביטוי במכתב אשר התובע שלח למעסיקו ובו נכתב כי מדובר ב"תפקיד אשר אינו הולם את כישוריי" ו-"נלקחים ממני מירב סמכויותיי הניהוליים והמקצועיים".

 

כמו כן, הוכח כי התובע החל במקביל ל"גשש" אצל מעסיקים אחרים ואף קיבל "הצעות עבודה מעניינות". אחת מהן הייתה תשובה חיובית מחברה מקבילה בה התובע החל בסופו של היום לעבוד. לאחר קבלת התשובה החיובית מהמעסיק החדש, התובע הודיע לחברה המעסיקה על התפטרותו "מתוך רצון לשבת בבית עם הילדה לתקופת מה על מנת לגדלה".

 

החברה, אשר גילתה אודות המעסיק החדש, סירבה לשלם פיצויי פיטורים לתובע וזאת משום שהעסקתו החדשה הינה בהיקף משרה מלאה. לטענתה, עילת התפטרותו של התובע הייתה העבודה החדשה ולא הצורך לטפל בבתו. בבית הדין לעבודה הוצג חוזה העבודה של התובע עם המעסיק החדש ובו נכתב כי ההעסקה תהיה בהיקף משרה מלאה והתובע יאלץ לעבוד גם שעות נוספות בהתאם לצורך.

 

התובע טען כי העובדה שהוא החל לעבוד במקום עבודה חלופי אינה מאיינת את זכותו לקבל פיצויי פיטורים. לדבריו, המקום החדש מאפשר לו לשהות זמן רב עם בתו ועל כן הוא החליט לסיים את העסקתו אצל הנתבעת. בית הדין לעבודה דחה טענה זו. בפסק הדין נכתב כי הרושם אשר התקבל מהראיות הוא כי הסיבה להתפטרות התובע נבעה מאכזבתו מהתפקיד שהוצע לו ולידת בתו היוותה תירוץ לקבלת פיצויי פיטורים. זאת ועוד, השופטים ציינו כי אם לידת הבת הייתה יושבת מאחורי החלטתו, היה על התובע לבקש ממעסיקתו להתאים את תנאי עבודתו לצורך הטיפול בבת, ולשקול שינויים בהיקף העסקתו בטרם הוא מודיע על התפטרותו.