בש"פ 1277/00 רון לוינטל נ' מ"י


בתאריך 31.1.2000 נעצר העורר בידי שוטר, שרשם לו דו"ח בגין נסיעה במהירות העולה על המותר. על-פי הכתוב בדו"ח, נהג העורר בדרך בין-עירונית, שהמהירות המותרת בה בנסיעה היא 90 קמ"ש, במהירות של 135 קמ"ש, לאמור 45 קמ"ש מעבר למותר.

 

כיוון שכך, נפסל העורר פסילה מנהלית מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 30 ימים. הוראת סעיף 47 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] מסמיכה קצין משטרה לפסול נהג, שעבר עבירה מאלה המפורטות בתוספת הרביעית לפקודה, מלהחזיק רשיון נהיגה.

 

העבירה המיוחסת לעורר, עבירה של נהיגה במהירות העולה ביותר מ- 40 קמ"ש מעל המהירות המרבית המותרת, כלולה בתוספת הרביעית.


האם רשאי היה קצין המשטרה לפסול את העורר פסילה מנהלית?


1. מהירות הנהיגה המיוחסת לעורר כשלעצמה מקימה סמכות לקצין משטרה לפסול את העורר בפסילה מנהלית.


2. במקרה דנן, בדין קבע בית המשפט המחוזי כי אין להתערב בשלב זה בהחלטות הפסילה, וזאת גם מחמת ההרשעות הקודמות של העורר, ובהן עבירה של נהיגה במהירות אסורה, שתי עבירות של אי ציות לתמרור ושלוש עבירות נוספות בתחום התעבורה.


לסיכום,

 

נהיגה במהירות מופרזת לכשעצמה מקימה סמכות לקצין משטרה לפסול רישיונו של נאשם בנהיגה במהירות מופרזת.