רעא 8060/95 הנהלת בתי המשפט נ' אב-חן אחסנה בע"מ
עובדות המקרה:
אב-חן אחסנה בע"מ תבעה מן המדינה תשלום דמי אחסון של מעוקלים שהוצאו מרשות מחזיקיהם על-ידי לשכות ההוצאה לפועל במחוז חיפה, ואוחסנו אצלה.
את תביעתה בגין אחסון המעוקלים סמכה אב-חן על הסכם עם הנהלת בתי-המשפט, שמכוחו נמסרו לה המעוקלים לאחסון. את דמי אחסונם של מעוקלים, שנותרו במחסנה לאחר המועד האמור, תבעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.
בית-המשפט המחוזי, שדן תחילה בשאלת חבותה של המדינה לשאת בתשלום דמי האחסון של המעוקלים, דחה את תביעת אב-חן ככל שזו התייחסה לתקופה החוזית אך קיבל אותה ככל שהתייחסה לתקופה הבתר-חוזית.
אב חן מערערת על דחיית תביעתה על-פי העילה החוזית, ואילו המדינה מבקשת רשות ערעור על החלטת הביניים, הקובעת את חבותה לשלם לאב-חן דמי אחסון ראויים בגין אחסנת המעוקלים בתקופה הבתר-חוזית.
על מי חלה החובה לתשלום דמי אחסון המעוקלים?
1. מן הראיות עלה, כי במהלך כל התקופה החוזית דאגה אב-חן להבטיח מראש את זכותה לתשלום דמי האחסון על-ידי הצדדים להליכי ההוצאה לפועל.
בגין מעוקלים בעלי שווי כספי נמוך נהגה לעמוד על תשלום מראש. בגין מעוקלים אחרים דרשה מן הזוכה להפקיד ערבות, או התחייבות חתומה של עורך-דינו, להבטחת התשלום. במועד שחרור המעוקלים גבתה אב-חן ישירות מהחייבים את דמי האחסון.
כאשר הוצאו מעוקלים למכירה, ודמי המכר לא כיסו את מלוא החוב בגין דמי אחסון, נדרשו הזוכים לכסות את ההפרש. בכל אלה פעלה אב-חן באופן עצמאי ובלתי תלוי בהנהלת בתי-המשפט; היא לא נטלה מן ההנהלה רשות, ולא ביקשה ממנה הנחיה, לפעולה כלשהי.
2. דמי האחסון של מעוקלים מהווים הוצאות, שעל-פי הוראות סעיף 9 לחוק ההוצאה לפועל החובה לשלמן מוטלת על הצדדים להליך, תחילה הזוכה ולבסוף החייב.
בהיעדר חובה על המדינה לשאת בהוצאות כאלה מקופתה, ובהיעדר תקציב לכיסוין של הוצאות כאלה, אכן הדעת נותנת כי בהעבירה לגורם חיצוני את הטיפול במעוקלים, העניקה הנהלת בתי-המשפט לאותו גורם רק את הסמכות לפעול כלפי הצדדים להליך לגביית דמי אחסון בשיעורים שייקבעו על-ידיה, ולא נטלה על עצמה חבות לשלם את דמי האחסון מקופתה.
3. החובה המוטלת על המוציא לפועל, לפי תקנה 4(א), לגבות מראש תשלום או פיקדון לכיסוי הוצאות הכרוכות בנקיטת הליך, חלה רק כשהמדובר בהליך שנקיטתו תגרום הוצאות למוציא לפועל עצמו. לא כן הדבר בהליך שנקיטתו הוטלה על הזוכה, או הופקדה על-ידי המוציא לפועל בידי גורם חיצוני.
בהוצאות נקיטתו של הליך כזה המוציא לפועל איננו אמור לשאת, ולפיכך גם לא מוטל עליו לגבות את הסכום הדרוש לכיסוין או להבטיחו.
4. מבחינת סיווגה הנורמטיבי, שמירת מעוקלים נמנית עם אותם תפקידים שביצועם הרגיל אינו מותנה בהפעלת שיקול-דעת מינהלי, ושלנוכח היותם בעלי אופי ביצועי-טכני גרידא, רשאית הרשות החוקית המוסמכת – כחריג לכלל הרגיל – לאצול לגורם חיצוני את סמכותה לבצעם.
אלא שבהעבירה את הביצוע של תפקיד כזה לגורם חיצוני אין הרשות מתפרקת מן האחריות לביצועו התקין. על התפקיד של שמירת מעוקלים חל דין זה ביתר שאת, שכן גם כשהמוציא לפועל מפקיד את המעוקלים לשמירתו של גורם אחר, השליטה במעוקלים נותרת בידיו.
5. במקרה דנן, החובה להחזיק במעוקלים חלה על אב-חן, על-פי ההסכם, רק עד לסיומה של התקופה החוזית.
לסיכום,
בהעברת הביצוע לגורם חיצוני, אין הרשות מתפרקת מן האחריות. על התפקיד של שמירת מעוקלים חל דין זה ביתר שאת, שכן גם כשהמוציא לפועל מפקיד את המעוקלים לשמירתו של גורם אחר, השליטה במעוקלים נותרת בידיו. לפיכך, האחריות על המעוקלים לאחר סיומה של התקופה החוזית, חלה על המדינה.
