ב-8 למארס 1857 פתחו מאות עובדות אמריקניות במפעלי הטקסטיל בניו יורק בשביתת מחאה כנגד תנאי עבודתם הבלתי אנושיים, שעות העבודה הארוכות ושכרן הנמוך. משטרת ניו יורק פיזרה את ההפגנה בכוח אך הרושם אשר הותירה ההתאגדות על הציבור האמריקני בכלל, והנשים בפרט, היה רב.
רוצה לדעת עוד? פורום זכויות נשים בעבודה
מאז, ההפגנות הפכו למסורת שנתית וה-8 במארס צוין כיום מאבק נשי עבור זכויות ושוויון. 51 שנים לאחר מכן, צעדו 15,000 נשים בניו יורק בקריאה לזכות הצבעה, שכר טוב יותר ויום עבודה קצר. יום האישה הבינלאומי, המצוין בתאריך זה בישראל ובמדינות רבות בעולם, הוכרז לראשונה ב-1910 בקופנהגן, דנמרק, במסגרת כינוס נשים בינלאומי.
זכויות נשים בישראל
על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למרות שנשים בישראל מובילות מבחינת ההשכלה, רבות מהן עדיין מדשדשות מאחורי הגברים בכל הנוגע לכסף, מעמד ותנאים. לדוגמא, כ-60% מהתלמידות היהודיות בישראל זכאיות לתעודת בגרות, זאת לעומת 49% בלבד מקרב התלמידים היהודים. כמו כן, נשים מהוות כ-55% מהסטודנטיות לתואר ראשון בישראל, והן זוכות לרוב גם בקרב הסטודנטים באקדמיה לתארים שניים ושלישיים. עם זאת, גברים עדיין משתכרים בממוצע כ-36% יותר מנשים. אחת הפגיעות המשמעותיות ביותר בנשים בישראל הינה התופעה של הרעת תנאים ופיטורים במקום העבודה עם כניסת האישה להריון.
"מעסיקים רואים בנשים צעירות פצצת זמן העלולה ללדת"
"ישנם מעסיקים אשר עדיין רואים באישה צעירה פצצת זמן העלולה להרות וללדת. מדובר בתפיסה המונעת מנשים למצות את יכולותיהן, להתפתח ולהתקדם, דווקא בשנים בהן הן יכולות לפרוץ ולהצליח", טוענת ח"כ ציפי חוטובלי (ליכוד), יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. בדיון אשר נערך בוועדה בתחילת החודש, הוצג בפני חברי הוועדה מסמך אשר נערך על ידי מחלקת המחקר והמידע של הכנסת. ממסמך זה עלו נתונים מדאיגים בנוגע למצבן של נשים בהריון במשק העבודה הישראלי. על פי המסמך, 400 נשים פנו לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בשנת 2010 בגין אפליה בעבודה. מרבית הפניות עסקו בזכויות נשים בהריון בעבודה – 194 בגין אפליה מחמת הריון, ו-133 בשל פיטורין בגין הריון.
האם מותר לפטר אישה בהריון?
חוק עבודת נשים קובע כי מעביד אינו רשאי לפטר עובדת בהריון ללא קבלת היתר לכך משר העבודה והרווחה. החוק קובע כי השר לא יתיר פיטורים באם הם נעשו, לדעתו, בקשר עם ההריון. הוראות סעיף זה חלות על עובדות אשר מועסקות במקום העבודה חצי שנה ויותר. מעביד אינו רשאי לפטר עובדת גם כאשר היא מועסקת בעסקו פחות משישה חודשים, וזאת כל אימת שפיטורי העובדת היו מחמת הריונה. החוק המגן על עובדות אלו הינו חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
סעיף 2(א) לחוק זה קובע כי אסור למעביד להפלות בין עובדיו, בין היתר מחמת היותם הורים או מחמת מינם (וזאת בכל הקשור לפיטורים, קידום בעבודה ותנאי העסקה). ההגנה מכוח חוק שוויון הזדמנויות הינה רכה יותר מההגנה הניתנת לאישה על פי חוק עבודת נשים. מכל מקום, פיטורים מחמת הריון הינם אסורים גם כאשר העובדת מועסקת במקום העבודה פחות מחצי שנה.
הליך בקשת אישור פיטורי אישה בהריון
מעסיק אשר מעוניין לפטר עובדת בהריון צריך לפנות לקבלת היתר לכך ממשרד העבודה והרווחה. על מנת לקבל היתר כאמור, יהיה על המעסיק להוכיח כי פיטוריה של העובדת נעשים משיקולים עניינים ואין הם קשורים בהריונה. העובדת רשאית להתנגד לפיטורים וזאת על ידי הצגת ראיות ועדויות לכך שאין כל סיבה לפטרה וקיים קשר בין מהלך הפיטורים להריון.
מומלץ כי עובדות אשר מבקשות להתנגד לפיטוריהן יביאו ראיות כגון מסמכים או עדויות מצד חברים לעבודה, המעידים על כך שאין כל סיבה עניינית לפיטוריהן וקיים חשש של ממש כי מדובר בפיטורים מחמת הריון. לאחר שהמעביד פנה למשרד העבודה והרווחה לשם קבלת היתר פיטורים, תקבל העובדת עותק של בקשה זו ממשרד העבודה. במידה והעובדת לא קיבלה עותק כאמור, יכולה היא לבקש את קבלתו זמן מספיק לפני חקירתה.
החקירה נעשית בצורה של שאלות ותשובות והיא נערכת על ידי מפקחת ממשרד העבודה והרווחה. עורכי דין העוסקים בדיני עבודה וזכויות נשים ממליצים לוודא כי דבריה של העובדת נרשמו במלואם בפרוטוקול החקירה, וכן כי העובדת קיבלה גם את פרוטוקול חקירת המעביד על מנת שתוכל להתייחס לטענותיו לגופן. כמו כן, ניתן להכין תגובה בכתב אשר מתייחסת לכלל טענותיו של המעביד בבקשתו ובפרוטוקול, וזאת לצד גרסתה של העובדת. במידה והיתר הפיטורים ניתן, פתוחה בפני העובדת הדרך לדרוש עריכת שימוע מול הממונה לחוק עבודת נשים במשרד התמ"ת ואו להגיש ערעור על כך לבית הדין לעבודה
פיצויים בגין פיטורי נשים בהריון בשנת 2010
אישה בהריון אשר פוטרה מעבודתה מחמת ההריון זכאית לפיצויים מהמעסיק בגין פיטוריה. ידוע לכל כי אישה הנמצאת בהריון מתקדם תתקשה למצוא עבודה, גם במהלך ההריון וגם לאחריו. כמו כן, אישה זו מפסידה פעמים רבות זכויות נוספות כגון חופשת לידה, דמי לידה וכדומה. פיצויים עבור אישה בהריון כוללים פיצויי בגין הפסדים כספיים אלה. בנוסף, בתי הדין לעבודה פוסקים לנשים גם פיצויים בגין עוגמת הנפש, וזאת בשל פיטוריהן מחמת הריונן. להלן מספר דוגמאות לפסקי דין אשר ניתנו בשנה האחרונה ובמסגרתם נפסקו פיצויים עבור נשים אשר פוטרו כאשר הן בהריון.
עב (ת"א) 10355/06 אדוה צפון-בנימין נ' נאמן יעוץ והכוונה לגיל הזהב בע"מ
חברה אשר עוסקת בייעוץ והכוונה לגיל הזהב, ובהשמת עובדים סיעודיים, העסיקה את התובעת בתור רכזת השמה ושיווק. כחודש לאחר תחילת העבודה, הודיעה העובדת למנהל והבעלים של החברה כי היא בהריון בחודש הרביעי. שלושה ימים לאחר מכן נמסרה לתובעת הודעת פיטורים, בכתב ובעל פה. בית הדין לעבודה פסק עבור המפוטרת פיצויים בסך כ-108,000 שקלים בגין הפסד שכר בתקופה שעד הלידה, פיצויי בגין הפרשי דמי לידה, הפסד שכר בעד תקופת העבודה של 75 ימים לאחר הלידה, ופיצויים בגין עוגמת הנפש. כמו כן, נפסקו עבור התובעת הוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.
עא (חי') 325-08 דהן יסמין נ' אמנון מסילות בע"מ
חברה אשר עוסקת בהפעלת הסעות בצפון הארץ העסיקה את התובעת בתור פקידהעוזרת אישית לקצין בטיחות. התובעת הועסקה במשך כחצי שנה, ופוטרה כחודש וחצי לאחר שהודיעה למעסיק שהיא בהריון. הנתבעת טענה כי העובדת תפקדה באופן לקוי ופיטוריה היו בלתי נמנעים. עם זאת, החברה לא הרימה את הנטל הדרוש ולא הציגה ראיות אשר ייצקו תוכן בטענותיה. פיטורי העובדת היו לאחר שזו נעדרה מעבודת בשל נסיבות רפואיות. "התברר לחברה שלא רק שהתובעת בחרה להיכנס להריון, אלא שעכשיו היא מתחילה להעדר מפאת סיבות בריאותיות. הו כאן פקעה סבלנותה של הנתבעת והיא החליטה לפטר את העובדת", נכתב בפסק הדין. בית הדין לעבודה פסק עבור התובעת פיצויים בסך כ-35,500 שקלים בגין הפיטורים.
עב (ת"א) 7617/07 סמדר מקרו נ' עיריית לוד
עיריית לוד נאלצה לשלם פיצויים לעובדת אשר הייתה מועסקת בתור רכזת בתוכנית הביתית ליוצאי אתיופיה ובוכריה בעיר, ופוטרה לאחר חופשת לידה. התובעת הייתה מועסקת על ידי עיריית לוד מיולי 2005 ועד לפיטוריה ביולי 2006. באפריל 2006 ילדה התובעת בן ויצאה לחופשת לידה שהסתיימה ב-16 ליולי. בתחילת החודש, בעוד היא נמצאת בחופשת לידה, הודיעו לה מנהלת צוות העבודה והאחראית על התוכנית כי בכוונתה לשלוח לה וליתר עובדי התוכנית מכתב פיטורים. מדובר היה בפיטורים אשר נטען כי הם נעשו מחמת העדר תקציב להעסקת עובדים במסגרת התוכנית.
התובעת חזרה לעבודה וקיבלה מכתב פיטורים כשבועיים לאחר תום חופשת הלידה. בית הדין לעבודה קבע כי העירייה הפרה את הוראות חוק עבודת נשים, וזאת משום שחרף המכתב האמור, וההפחתה בתקציב, המשיכה היא להפעיל את התוכנית בה הייתה התובעת מועסקת. בנסיבות אלה, העובדה שהעירייה כלל לא שקלה את העובדה שהתובעת הייתה מצויה בעיצומה של התקופה המוגנת לפי החוק, עלתה כדי הפרה של הוראות החוק. בית הדין לעבודה פסק עבור התובעת פיצויים בסך כ-35,000 שקלים, ו-5,500 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.