האם יש להקל בעונשו של נהג אוטובוס שהורשע בנהיגה רשלנית?

עפ 70343/08 יוסף עבדה נ' מ"י

בתאריך 22.3.06 סמוך לשעה 16.00 נהג המערער באוטובוס עמוס נוסעים מהתחנה המרכזית בתל-אביב לכיוון רמת גן. במהלך נסיעתו עלתה לאוטובוס גב' אסתר מואס ז"ל.

המנוחה עלתה לאוטובוס ביחד עם המטפלת שלה, והתיישבה על ספסל סמוך לדלת האחורית של האוטובוס. בהתקרב האוטובוס לצומת שד' ירושלים ומולכו ברמת גן, ביקשו המנוחה והמטפלת שהייתה עימה, לרדת מהאוטובוס, ועל כן הן החלו לצעוד לעבר היציאה מהאוטובוס.

בעת שהמנוחה עמדה על המדרגה האחרונה של האוטובוס, ובטרם סיימה את הירידה מהאוטובוס, סגר המערער את הדלת האחורית של האוטובוס על רגלה של המנוחה באופן שגופה נותר באוטובוס, ורגלה מחוצה לו.

המערער הורשע בנהיגה רשלנית ונגזר עליו עונש של מאסר לריצוי בעבודות שרות לתקופה בת 3 חודשים, וכן מאסר על תנאי בן 3 חודשים, בצד עונש של פסילה בפועל לתקופה בת 24 חודשים ופסילה על תנאי.. מכאן הערעור.

האם יש להקל בעונשו של המערער?

1. המערער היה אמור להתבונן במראה שבאוטובוס בטרם סגר את הדלת. הוא הודה כי לא עשה כן, והוא אף לא התבונן במראה בטרם פתח את דלת האוטובוס. המערער אף אישר כי לא התבונן בלוח הבקרה בו נדלקת נורית אדומה כאשר הדלת איננה סגורה לחלוטין, כפי שקרה במקרה דנן, כשרגלה של המנוחה "הפריעה" לסגירת הדלת.

2. חבלותיה של המנוחה הוכחו הן באמצעות עדויות המטפלת ובתה של המנוחה, והן בתעודות הרפואיות. והרי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, במיוחד כאשר מדובר בממצאים שנקבעו על סמך מהימנות שרוחש בימ"ש קמא לעדויות השונות שהובאו בפניו.

3. מנהג אוטובוס נדרשת זהירות יתרה, מאחר ועליו להתרכז בנעשה בכביש שלפניו, ובו בזמן לבחון אם הנוסעים סיימו עלייתם או ירידתם מהאוטובוס. במקרה דנן, רשלנותו של המערער חמורה, שכן לא הסתייע באמצעים הטכניים העומדים לרשותו: מראות וסמנים בלוח הבקרה. לכן, אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער.

לסיכום,

מנהג אוטובוס נדרשת זהירות יתרה, מאחר ועליו להתרכז בנעשה בכביש שלפניו, ובו בזמן לבחון אם הנוסעים סיימו עלייתם או ירידתם מהאוטובוס. רשלנות מצידו של נהג האוטובוס אינה יכולה לאפשר הקלה בעונשו.