רע"א 5211/97 חיטים מכון תערובת בע"מ נ' טנא אגודה שיטופית

 

עובדות המקרה:

 

המבקשת, חיטים מכון תערובת בע"מ, נקטה הליכי הוצאה לפועל נגד המשיבים 3, 4 ו-5, ישעיהו, אבימלך ודב מגידיש לגביית חוב המגיע לה מהם. במסגרת הליכים אלה הומצאו למשיבה 1, טנא אגודה שיתופית מרכזית לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ולמשיבה 2, המועצה לענף הלול, צווי עיקול על כספים של מגידיש הנמצאים בידיהן או שיגיעו לידיהן.

 

לפי טענתה של חיטים, לא העבירו טנא והמועצה ללשכת ההוצאה לפועל את הכספים של מגידיש שהיה עליהן להעביר לפי צווי העיקול ולפיכך ביקשה מראש ההוצאה לפועל – מכוח הוראות סעיפים 47 ו-48 לחוק ההוצאה לפועל לחייבן בתשלום הכספים.

 

ראש ההוצל"פ קיבלה את הבקשה. בית-המשפט המחוזי ביטל את ההחלטה וקבע כי טנא והמועצה אינן חייבות לשלם את הכספים לחיטים. מכאן בקשת הערעור.

 

האם ניתן לחייב צד ג' במקרה בו הנכס המעוקל לא הגיע לידיו בפועל?


1. לפי סעיף 47 לחוק ההוצל"פ חייב הצד השלישי שהומצא לו צו עיקול על נכס של החייב למסור אותו לידי המוציא לפועל. אי-מילויה של חובה זאת הוא תנאי לחיובו של הצד השלישי לפי סעיף 48(א) לחוק ההוצל"פ.


2. . אין לפרש הוראות כאלה כאילו הן חלות על נכס של החייב שאינו נמצא בפועל בידיו של הצד השלישי, אלא בידי אדם אחר, לרבות החייב עצמו, כאשר כל זיקתו של הצד השלישי לנכס היא, לכל היותר, הזכות לדרוש את מסירתו לידיו.

 

שאם לא תאמר כן, אתה מטיל על הצד השלישי את החובה לנקוט הליכים משפטיים כדי להוציא את הנכס מידיו של אותו אדם על-מנת למסור אותו למוציא לפועל, וכך "לפדות" את עצמו מן החיוב בתשלום.


3. מטרת ההסדרים השונים שנקבעו בחוק ההוצל"פ היא הוצאה לפועל של פסקי-דין, לרבות מסמכים הניתנים לביצוע כמו פסקי-דין, בדרך יעילה ופשוטה וללא צורך בדיונים משפטיים מסובכים, ככל האפשר.

 

הרחבת משמעותם של הסעיפים הנזכרים כך שיחולו גם על נכס שאינו נמצא בידי הצד השלישי בפועל ממש, אלא גם בהחזקתו ה"קונסטרוקטיבית", תרבה התדיינויות בשאלות שהן טפלות להליכי הביצוע, הגבייה והמימוש עצמם.


4.
טעם נוסף נובע מכך שהצד השלישי הוא צד חיצוני לחזית שבין הזוכה לבין החייב, ובדרך-כלל גם מרוחק ממנה. אין הצדקה משפטית או מוסרית להפוך אותו, שלא בטובתו ושלא ברצונו, ל"מעין ערב" לחייב. טעם זה כוחו יפה, על אחת כמה וכמה, כאשר נמצא הנכס בידי החייב עצמו והזוכה מעדיף, מטעמים השמורים עמו, לגבות את שוויו מידי הצד השלישי במקום להוציאו מידי החייב עצמו.


לסיכום,

 

שניתן לחייב צד שלישי בתשלום החוב או בתשלום שוויו של הנכס המעוקל, רק במקרה שהנכס נמצא בידיו של הצד השלישי בפועל ממש ואין הוא מוסר אותו לידי המוציא לפועל.