בשא 15382/01 אהרון אפל נ' יוסף אפל


התנגדותם של אהרון ויוסף אפל (להלן:נ החייבים) להתראת פשיטת רגל שהוציאה להם פריניר הדס 1987בע"מ.


מהו עקרון העל הבסיסי שיש לשקול בכל דיון בהתנגדות להתראת פשיטת רגל?


1. עקרון העל הבסיסי, אותו יש לשקול בכל דיון בהתנגדות להתראת פשיטת רגל, הינו העקרון היסודי של "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם".


2. מהותה של התראת פשיטת רגל אינה הזמנה למשא ומתן אודות החוב או הסכסוך המשפטי בין הצדדים אשר קדם לפסק הדין שקבע כי קיים חוב. התראת פשיטת רגל כשמה כן היא - התראה לחייב כי עליו לשלם את חובו במלואו, ולאלתר, אחרת יחשב למי שעשה מעשה פשיטת רגל.

 

בדרך זו, מספקת התראת פשיטת הרגל לנושה מכשיר משפטי פשוט יחסית להפעלה, המקנה בידו הוכחה משפטית מוגמרת המעבירה את החייב מהתחום "הסולבנטי", אל תחילת הליכי פשיטת הרגל.


3. הדרך היחידה, בה יכול חייב להתגונן מפני מכשיר משפטי זה, על תוצאותיו מרחיקות הלכת, הינה הגשת התנגדות להתראת פשיטת רגל. את ההתנגדויות ניתן לחלק, למעשה, לשני סוגים עיקריים: א. התנגדות שטעמה כפירה בקיומו של חוב חלוט לטובת הנושה.

 

זאת, בין אם בטענה כי לא קיים חוב או שנפרע קודם לכן, ובין אם בטענה כי יש לחייב תביעה נגדית או קיזוז שלא יכול היה לעוררם קודם לכן. ב. התנגדות שאינה כופרת בקיומו של חוב חלוט, אלא טוענת כי מתקיימים טעמים מיוחדים לפיהם אין הנושה זכאי לפתוח בהליכי פשיטת רגל כנגד החייב.


4. במקרה הנוכחי, נסובות עיקר טענות הצדדים על משא ומתן לפשרה שהתנהל ביניהם, הגיע לשלבים מתקדמים למדי ואז "התפוצץ". עולה השאלה, אם כן, כיצד יכול נסיון כזה להשפיע על שיקולי בית המשפט בדונו בהתנגדות להתראת פשיטת רגל.

 

אין בחזרה של הנושה ברגע האחרון מטיוטת הסכם פשרה כדי להקים נגדו, לכשעצמה, חזקה לחוסר תום-לב העשוי להביא להפעלת סמכות בית המשפט לפי סעיף 4(א). רק אם יוכיח החייב מניע פסול אשר עמד מאחורי אותו שינוי עמדות, יתכן ויטה בית המשפט להסיק מסקנות לרעת הנושה. נטל הוכחה זה אינו קל להרמה כלל ועיקר. לפיכך, אין לקבל את ההתנגדות להתראת פשיטת רגל.


לסיכום,

 

עקרון העל הבסיסי, אותו יש לשקול בכל דיון בהתנגדות להתראת פשיטת רגל, הינו העקרון היסודי של "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם".