שופטת בימ"ש לענייני משפחה בחדרה, הדס גולדקורן דנה בתובענה שעניינה משמורת קטינות שהגיש אביהן של הקטינות כנגד סבתן.


המדובר בזוג הורים שבחייהם המשותפים ניהלו אורח חיים חילוני. עם הפרידה, בשנת 2001, עברו האם המנוחה והקטינות להתגורר אצל הנתבעת, אימה של המנוחה וסבתן של הקטינות, והחלו לנהל אורח חיים דתי, בהתאם לנהוג בבית הנתבעת, בעוד התובע ממשיך באורח חייו החילוני. המנוחה הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה ולאחר מותה המשיכו הקטינות להתגורר בבית הנתבעת ולקיים אורח חיים דתי.

בכתב התביעה ביקש התובע לקבל את המשמורת על הקטינות בהדרגה, תוך כדי קביעת הסדרי ראיה ברורים עם הקטינה א', היות ורשויות הרווחה לא הצליחו בעבר לאכוף קיום הסדרי ראיה עם הקטינות . לטענתו, החוק קובע במפורש כי במות אחד ההורים עוברת האפוטרופסות על הקטין להורה השני.

השופטת קבעה כי מהניתוח המשפטי עולה כי במקרה זה אין מקום לדון בשאלת "טובת הילד" , שכן, לא התקיימו התנאים הקבועים באחד מהחוקים –חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, חוק הנוער וחוק אימוץ ילדים , שבהתקיימם פוקעת זכות ההורה.


השופטת קבעה כי לא נפגעה ולא נפגמה זכותו ההורית של התובע, וניתן להורות על העברת הקטינה א' למשמורתו של התובע רק מכח ההנחה כי זכותו של קטין לגדול אצל הוריו, ואם מת אחד ההורים יגדל אצל ההורה השני.


לאור כל האמור בפסה"ד, קבעה השופטת כי משמורתה של הקטינה א. תהא בידי אביה והיא תועבר באופן מיידי למשמורתו של אביה.


תמ"ש 6195-01 ניתן 18.8.09