ע"א 756/80 שלמה רוזנשטיין נ' הרשקו סולמון
המערערים והמשיבים הם בעלי משקים שכנים במושב. לטענת המערערים, המשיבים משתמשים בחלק מן המשק השייך להם ולכן עלו לחלקה בכוח ומנעו מהמשיבים להמשיך ולעשות שימוש בחלקה.
בית-משפט השלום פסק לטובת המחזיקים דמי נזק, שנגרמו להם בעטיים של מעשי הפולשים, אך דחה את תביעת המחזיקים להורות על יציאתם של הפולשים מחלקת המריבה ולמנוע מהם את כניסתם לתוכה.
המחזיקים ערערו על קביעה זו לפני בית המשפט המחוזי, אשר החליט להיעתר לתביעת המחזיקים להורות לפולשים לצאת מחלקת המריבה והוציא נגדם צו מניעה. מכאן הערעור.
האם יש לקבל את הערעור?
1. מי שתופס מקרקעין ללא היתר מאת המחזיק או צו של בית משפט (להלן - גוזל), חייב להחזיר את ההחזקה למחזיק, אפילו היתה זכותו (= של התופס) להחזיק בהם עדיפה מזכותו של המחזיק.
2. לפי ההוראה שבסיפא לסעיף 19לחוק המקרקעין מוסמך בית המשפט, לפי שיקול-דעתו, לדון ולהכריע בזכויות שני הצדדים - היינו של המחזיק הקודם ושל האדם שעשה דין לעצמו - לגופן של זכויותיהם במקרקעין, בעת ובעונה אחת.
ולצורך קיום הדיון בזכויות שני הצדדים, רשאי בית המשפט לקבוע, בתנאים שיראה לנכון, הסדר ארעי של ההחזקה במקרקעין, שיעמוד בתוקפו עד אשר תיפול ההכרעה הסופית בזכויות הצדדים.
3. במקרה הנדון, המחזיקים עיבדו את חלקת המריבה למעלה מעשרים שנה ללא עוררין, ועשיית הדין העצמית של הפולשים הייתה מלווה בשימוש בכוח ברוטאלי, תוך השחתה הגידולים, שהמחזיקים גידלו במקום, ותוך ניצול העובדה, שהמחזיקים הם אנשים באים בימים ובעת שעלו הפולשים על החלקה נעדרו המחזיקים מהמקום לרגל ביקור שערכו אצל ילדיהם.
בנסיבות מקרה זה היה על בית המשפט להחליט שלא לדון בזכויות הצדדים לגופן, בטרם ישוב המצב לקדמותו. שהרי זהו מקרה מובהק של הפרת הסדר הציבורי, של פתרון חילוקי דעות בעניין זכויות במקרקעין על-ידי שימוש בכוח ברוטאלי, ובכגון דא חל הכלל, ומחייב הכלל, שברישא של סעיף 19, שיש לסלק את ידם של הפולשים מהמקרקעין ולהשיב את המצב לקדמותו, בטרם תבוא הכרעה בגופן של זכויות הצדדים.
עשיית הדין העצמית של הפולשים לא באה להחזיר לעצמם מקרקעין, שעל פי הדברים מבורר שהם שלהם, ואשר על-כן יש להחזיר תחילה את המצב לקדמותו.
לסיכום,
יש לדחות את הערעור. יש לסלק תחילה את ידם של הפולשים מן המקרקעין בטרם ההכרעה בזכויות הבעלות של הצדדים.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
