שופטת בימ"ש השלום בחדרה קרן אניספלד דחתה תביעת תובע כלפי אשה מוכה שחתמה על שיק פתוח מתוך כפייה , איומים ואלימות פיזית מצד בעלה ובהתאם להוראתו ונמסר לתובע ומולא על ידו , וקבעה כי התובע אינו אוחז כשורה בשטר בנסיבות המקרה והנתבעת אינה חייבת על פיו.
פסה"ד עוסק בשאלת כשרות מסירת שיק לתובע ואחיזתו בשטר כשורה.
הנתבעת, אשה מוכה, חתמה על המחאה "פתוחה " ללא ציון שם הנפרע וסכום ההמחאה, מתוך כפיה איומים ואלימות פיזית ומילולית כלפיה מצד בעלה ולפי הוראתו, לטענתה, מבלי לדעת מהו הסכום שהועבר ו/או ייעודו. השטר הועבר לתובע ע"י בעלה ועל חשבון חובות שצבר הבעל בהלוואות שונות , כאשר סכום החוב בסך 70,000 ₪ ושם התובע כנפרע הושלמו ע"י התובע. בשלב מאוחר יותר תוקנה התביעה והסכום בה הועמד על 100,000 ₪.
הנתבע – בעלה של הנתבעת לא התייצב לדיון.
השופטת אניספלד האמינה לנתבעת אודות נסיבות חתימתה על השטר, אודות מסכת היחסים של השפלה, איומים ואלימות פיזית ומילולית בינה ובין בעלה, והעדר יכולתה להביע רצון משל עצמה ולשלוט על ענייניה הכספיים , וקבעה כי בנסיבות אלו נפגמה חזקת כשרות המסירה.
בנוסף, בנסיבות הגשת השטר לביצוע כ-5 שנים לאחר מועד פרעונו של השיק , התובע לא נעשה אוחז בשטר בתום לב ואף לא השלים את הפרטים המהותיים שחסרו בו תוך זמן סביר ולפיכך אינו במעמד של אוחז כשורה בשיק. משכך דחתה השופטת את התביעה לחיוב הנתבעת בתשלום חוב בעלה כלפי התובע.
השופטת קיבלה את תביעת התובע במלואה כנגד הבעל הנתבע בעילה החוזית, בהעדר התייצבות וחייבה אותו לשלם לו 100,000 ₪ בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות ההליך.
ת.א. 4948-07 ניתן 16.11.10