שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה רון שפירא דחה עתירה מנהלית שהוגשה ע"י 45 עותרים כנגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה, שאישרה בתנאים את תוכנית בניין עיר "מחנה זאב", (חפ/2162 ), בעניין פינוי המחנה הצבאי באזור הכרמל הצרפתי ובניית בניינים במקומו, וכן כנגד יו"ר הועדה, שהחליט לא ליתן לעותרים רשות ערר למועצה הארצית על ההחלטה על אישור התוכנית.
כן נדחתה העתירה כנגד מנהל מקרקעי ישראל וכנגד הועדה המקומית לתכנון ובנייה חיפה , מן הטעם שלא נפל בהחלטות פגם המצדיק התערבות של ביהמ"ש לעניינים מנהליים.
השופט קבע כי המדובר בהחלטות מפורטות ומנומקות המצביעות על כך שהסוגיות התכנוניות והמקצועיות נבדקו ולא נפל בהן פגם המצדיק התערבות ביהמ"ש לעניינים מנהליים ו/או בירור נוסף בפני המועצה הארצית.
העותרים טענו כי מטרת התוכנית לפנות את המחנה הצבאי הקיים היום באזור "סטלה מאריס" שבתחום הכרמל הצרפתי בחיפה ולבנות על שטח של 31 דונם 163 דירות בבניינים אשר הוגדרו כבניינים בני 7 קומות. אך לטענת העותרים מ דובר במבנים בני 8-9 קומות בשל גובה קומת הכניסה ומבני מעליות השירות.
בין היתר ,טענו העותרים כי התוכנית אושרה על ידי הוועדה המחוזית על אף שלמעשה לא הייתה מופקדת, זאת בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה וכי התוכנית לוקה בפגמים תכנוניים רבים וכי שיקול הדעת שהנחה את אישורה היה נגוע בשיקולים זרים ומדובר בהליך מנהלי בלתי תקין ושיקול דעת בלתי סביר באופן קיצוני.
עוד טענו כי למרות שמרבית השטח שעל קו רכס סטלה מאריס מיועד על פי תוכנית המתאר החדשה של חיפה, שנמצאת בשלבי הכנה מתקדמים, לשטח פרטי פתוח או ציבורי פתוח או איזור בו אסורה בניה לאור מגבלות קווי בניין, מתירה התוכנית שבנדון להציב מבנים רבי קומות על שטחים אלה ולהשפיע בכך באופן משמעותי על מראה ונראות הנכס בשטח רגיש ביותר מבחינה נופית.
המשיבים 1-3 טענו בין היתר , כי התוכנית מבקשת להסדיר את יעודי הקרקע שבתוכנית המאושרת על מנת להתאימם לרצף הבינוי על רכס הכרמל ומתן מענה לצרכי ציבור תוך התייחסות לערכי נוף, טבע ושמירה על שטחים ירוקים.
השופט שפירא קבע כי מ דובר בהחלטה תכנונית סבירה ומקצועית שניתנה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה - מחוז חיפה , לאחר הליך תכנוני ארוך. במסגרתו של ההליך התכנוני הובאו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים. היא אף התחשבה בחלק מטענות המתנגדים, עד כדי שינוי התוכנית והסרת מגרש מגורים אחד מהתוכנית על מנת להגדיל את השטח הציבורי הפתוח.
על כן, פעלה כדין כאשר קיבלה החלטה סבירה לאחר שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים והתקיים הליך ארוך הכולל גם שיתוף הציבור והמתנגדים, למרות שלא הייתה חובה משפטית לעשות זאת ושמיעת כל הטענות הרלוונטיות לנושא התוכנית.
כמו כן ניכר בהחלטת הוועדה וההליך שהתקיים כי היא ערכה איזון בין האינטרסים השונים, הן הציבוריים והן הפרטיים של המתנגדים תושבי הסביבה, לרבות שיקולים של גובה המבנים המתוכננים, תחבורה, נוף, שטח ציבורי, צפיפות, וכיוצ"ב. החלטתה משקפת את המדיניות התכנונית הרחבה הכוללת גם הנחיות לבניה בצפיפויות גבוהות יחסית במרחב העירוני, לאחר מתן משקל לשיקולים שונים ומגוונים ולמכלול רחב של שיקולים תכנוניים.
השופט קבע כי העותרים לא הצליחו להפריך זאת ולא תמכו בראיות את טענותיהם בדבר שיקולים פגומים שנשקלו על ידי המשיבים.
כן קבע השופט שפירא, כי אין פגם בהבאת השיקול הכלכלי ע"י המשיבים בחשבון כלל השיקולים, כל עוד לא היה לשיקול זה משקל מכריע תוך דחיקת השיקולים התכנוניים הצידה וכן כי פינוי המחנה הצבאי מאיזור מגורים עירוני הינו מטרה חשובה בפני עצמה.
עוד קבע השופט כי אין מקום להתערב בהחלטת יו"ר הוועדה על אי מתן רשות ערר לעותרים למועצה הארצית, שכן לא הוכח כי התוכנית אינה תואמת את מדיניות התכנון הכללית באיזור, מאחר שמ דובר באיזור עירוני המיועד ממילא ברובו למגורים על פי התוכניות החלות, כאשר המדיניות נוטה לכיוון הגדלת הציפוף במרחב העירוני.
מדובר בתוכנית נקודתית לבניית מספר מבני מגורים באיזור המיועד למגורים והתוכנית אינה משנה את יעודו של המקרקעין. בהתאם קבע שאין מ דובר בשאלות עקרוניות בעלות השלכה רחבה ו/או מלוות ברגישות ציבורית מיוחדת ו/או נתונות למחלוקת ציבורית קשה, המצדיקות מתן רשות לערור בפני המועצה הארצית, דבר שיעכב ויסרבל את ההליכים ועלול לגרום לנזק נוסף לציבור.
השופט חייב את העותרים בתשלום הוצאות המשיבים בסכום של 10,000 ₪ למשיבים 1-3 ביחד ולחוד ובתשלום 10,000 ₪ למשיבה 4.
עת"מ 23270-05-10
.jpg)
.jpg)
.jpg)
