"פ 297/77 מדינת ישראל נ' טמייזה


בגין חמש גלוסקמאות מתקופת הבית השני אשר נמצאו אחרי חפירה ללא רישיון באתר היסטורי, הובא המשיב ביחד עם עוד שני נאשמים לדין לפני בית-משפט השלום.

 

המשיב ערער לפני בית-המשפט על הרשעתו בגניבה, וטענתו העיקרית היתה, כי הגלוסקמאות נשוא כתב-האישום נחשבו כנכס הפקר מאחר ולא היו רכושו של אף אחד כנדרש לפי סעיף 263(3) לפקודת החוק הפלילי, וכך אי-אפשר היה לגנבם.
 

האם יש לקבל את הערעור?


1. סעיף 11 לחוק המקרקעין, קובע כי הבעלות בשטח של קרקע מתפשטת בכל העומק שמתחת לשטח הקרקע בכפוף לדינים למיניהם. דבר הנמצא בשליטתו של פלוני, בבעלות או חזקה, אין כל אפשרות למצוא אותו במובן המשפטי של "מציאה" על כל תוצאותיה. השליטה בהם שנמצא מתחת לפני הקרקע אינה תלויה כלל ועיקר בידיעת בעל-הקרקע על קיומו של הדבר המסוים.


2. למרות זאת, פקודת העתיקות קובעת שאין לשום אדם (עד לוויתור לפי סעיף 4 (2)) כל זכות או טובת הנאה בעתיקה, אם בטענה שהוא בעל הקרקע בה נמצאה, ואם בטענה שהוא המוצא או הנעבר.


לסיכום,

 

עתיקות שנמצאו בחלקת מקרקעין אינן שייכות לבעליה אלא למדינה בהתאם לפקודת העתיקות.