ע"א 1345/92 היועמ"ש נ' פלונית
בית המשפט המחוזי בבאר-שבע דחה את התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה לעריכת בדיקת רקמות בגוף קטינה, בדיקה שמטרתה לקבוע אם הבעל, שנשוי היה לאישה בעת לידת הקטינה, הוא אבי הקטינה. על החלטה זו מערער היועץ המשפטי לממשלה.
האם יש לערוך בדיקת רקמות בגוף הקטינה?
1. כאשר מעיינים בחוק האפוטרופסות, עולה בפירוש כוונת המחוקק כי ההורים הטבעיים יהיו האפוטרופסים של ילדיהם הקטינים וכל עוד לא הוכח שאינם מסוגלים למלא את תפקידם כראוי מחמת מוגבלות, מחלה או בשל הזנחת הילדים, לא תהיה התערבות בסמכותם כאפוטרופסים.
2. אם הנתבע יידע לבטח, שהוא אבי הקטינה, הוא יעניק לה אף מעבר לסכום המזונות שנקבע. הוא יעניק לה אהבת אב, חום, מסירות, חינוך וכיוצא באלה. אם לא תיערך בדיקת רקמות, עלול הנתבע לחיות בספק תמידי, אם אומנם הקטינה היא בתו. במקרה כזה, הוא לא ייצא מגדרו, כדי לתמוך בבתו, מעבר לחובת המזונות שתוטל עליו. על ידי כך, תנזק הבת.
יש לציין, שהנתבע הוא רופא, מומחה בתחום הפלסטיקה, ובכתב התביעה נטען, שיש לו שתי מרפאות פרטיות לניתוחים פלסטיים. כלומר, הפוטנציאל הכלכלי של הנתבע גבוה ביותר, ועדיף מבחינת טובת הקטינה שהנתבע יהיה משוכנע שהוא אביה הטבעי, שכן על ידי כך, היא תזכה בתמיכה כלכלית מאביה, מעבר לסכום המזונות שיוטל עליו, או שיוסכם לגביו.
3. השיקול שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בשאלה אם להתיר את ביצוע בדיקת הרקמות בקטינה, הוא אם הבדיקה האמורה דרושה לשם שמירת שלומה הנפשי של הקטינה. במקרה שלפנינו, לא זו בלבד שהבדיקה אינה דרושה לשם כך, אלא שלומה וטובתה של הקטינה מחייבים שלא תיערך בה הבדיקה האמורה.
אם כתוצאה מהבדיקה יסתבר שהמשיב אינו אביה של הקטינה, תיגרם לה פגיעה חברתית חמורה, בלתי הפיכה, על-ידי הדבקת תווית של ממזרות וחוסר יכולתה להינשא ליהודי. תוצאה זו אינה שקולה כלל ועיקר כנגד הטובה שנטען כי תצמח לקטינה מהתוצאה של הבדיקה הימנה יעלה שהמשיב הוא אביה. כששוקלים אפוא את מאזן האינטרסים של הקטינה, המסקנה המתבקשת היא שבדיקת הרקמות אינה לטובתה.
לסיכום,
יש לקבל ערעור זה ולא לאפשר לערוך בדיקת רקמות בגוף הקטינה. אם כתוצאה מהבדיקה יסתבר שהמשיב אינו אביה של הקטינה, תיגרם לה פגיעה חברתית חמורה, בלתי הפיכה, על-ידי הדבקת תווית של ממזרות וחוסר יכולתה להינשא ליהודי.
.jpg)
-min(2).jpg)
