ע"א 723/83 אברהם לינצר נ' בנק ברקליס דיסקונט
ביום 13.7.93הוכרז המבקש כפושט רגל, בשל אי יכולתו לפרוע חובות שהגיעו אותה עת לסכום העולה על 5מליון ש"ח. בפסק הדין שהכריז עליו כעל פושט רגל נקבע, כי המבקש ישלם סך של 500, 2ש"ח לקופת הכנ"ר החל מ - 15.7.93, כאשר החל מ - 15.2.94יוכפל התשלום ויעמוד על סך 000, 5ש"ח לחודש.
ב - 17.11.96הגיש המבקש בקשה להפחתת התשלום החודשי בו הוא נושא מ¬000, 5ש"ח ל- 000, 1ש"ח לחודש. בבקשתו טען המבקש, כי הוא משתכר כ - 500, 4ש"ח לחודש וכי הוצאותיו האישיות וחיוביו במזונות ילדיו עולים על סכום זה.
עוד טען המבקש, כי עד כה ביצע את התשלומים שהושתו עליו מתוך כספים שלווה מחברים ומקרובי משפחה ולא מכספיו הוא. בית המשפט דחה את הבקשה, הואיל ומצא, כי לא חל כל שינוי לרעה במצבו של המבקש מאז מתן פסק הדין. בית המשפט הוסיף וציין, כי מצבו של המבקש אף הוטב מאז, שכן בעת הגשת הבקשה הוא עבד והשתכר.
האם יש להפחית את שיעור התשלום החודשי?
1. חרף ריבוי חובותיו והכרזתו כפושט רגל נהנה המבקש מרשת תמיכה המאפשרת לו קיום אורח חיים הרחוק מחרפת רעב. אין בדבר פסול, אלא שבית משפט הדן בחיוביו של פושט רגל רשאי להתחשב במקורות כספיים חיצוניים מסוג זה בבואו לקבוע את היקף חיוביו של פושט הרגל.
2. זאת ועוד, קביעת כושר ההחזר של פושט רגל היא, בראש ובראשונה שאלה שבעובדה המסורה, בראש ובראשונה, לבית משפט של ערכאה ראשונה. בית המשפט קמא שבחן את הראיות לעניין זה מצא על סמך המידע שבפניו כי מצבו של המבקש אף השתפר ביחס למצבו בעת מתן פסק הדין (עליו לא ערער המבקש בשעתו), ובנסיבות אלו ודאי שלא היה מקום להפחית מחיוביו של המבקש.
לסיכום,
אין להפחית את שיעור התשלום החודשי שנקבע שעל החייב לשלם. מצבו של החייב השתפר ולפיכך אין מקום להפחית מחיוביו.