על מי מוטל הנטל להוכחת תביעת חוב?

המ' 885/98 ציפורה ומשה נפתלי נ' כונס הנכסים הרשמי

ציפורה ונפתלי משה הוכרזו פושטי רגל ביום .14.1.93. המערער, ראובן ינאי, הגיש, ביום 16.2.93, תביעת חוב ובה טען כי החייבים חייבים לו סכום של -.130,000 ש"ח.

ביום 5.1.98 אישר כונס הנכסים הרשמי את תביעת החוב בחלקה: אושר סכום של -.29,140 ש"ח ויתרת התביעה נדחתה. מכאן הערעור.

האם יש לקבל את הערעור?

1. במקרה דנן, שורש הבעיה בתיק זה נעוץ באופן שבו נוסחה תביעת החוב, מלכתחילה. בנוסף, המערער נמנע מליתן פרטים נוספים לתביעת החוב, כפי שנדרש, והמשיך להתנצח עם כונס הנכסים הרשמי, עד לכתב הטענות האחרון במסגרת סיכומי הטענות, בויכוח על השאלה מי הוא שצריך לשאת בנטל להוכיח את טענותיו.

2. הלכה פסוקה היא כי עניינו של נאמן הוא שלא לקבל תביעת חוב שאינה מוצדקת, וכי במקרה הרגיל על הנאמן להעזר בפושט הרגל כדי לקבל ממנו את החומר הדרוש כדי להדוף תביעת חוב שאינה ראויה. בנוסף, מנוסח תקנה 76 עולה כי על הנושה לאמת את תביעתו באמצעות תצהיר וכי עליו לבססה על אסמכתאות. כמו כן מוסמך כונס הנכסים הרשמי לדרוש פרטים משלימים ומסמכים ככל שיראה לנכון.

3. אין כל ספק על מי נטל ההוכחה: על הנושה המבקש לקבל חלק מנכסי החייב פושט הרגל. לאור העובדה שהמערער נמנע מליתן לכונס הנכסים הרשמי, עד היום, פרטים באשר לשיעורי הריבית שגבה מן החייבים בגין "ההלוואות" , רשאי היה הכונס הרשמי לבסס את החלטתו על המידע שנמסר לו על ידי החייבים שעל פיו המערער גבה מהם ריבית נשך.

לסיכום,

הערעור נדחה. הנטל להוכחת תביעת חוב מוטל על הנושה המבקש לקבל חלק מנכסי החייב בפשיטת רגל. במקרה דנן, המערער לא עמד בנטל ההוכחה ונמנע מלתת פרטים אודות החוב.