בית המשפט העתידי- חלום או מציאות?

מאת: חן דרסינובר

מאגרים ממוחשבים המחליפים את ערמות התיקים, שיחות וידאו המומרים בבתי המשפט, רובוטים במקום שופטים, האם העתיד כבר כאן?

ביהמ"ש לרוב אינו מעורר אסוציאציות חיוביות רבות. טחנות הצדק בפירוש טוחנות לאט, תיקים רבים יכולים להימשך חודשים ואף שנים רבות. בעולמנו הדינמי והמתחדש, נראה ביהמ"ש כמעין נטע זר, אנכרוניסטי, שאיננו מתייחס לזמן וליעילות כערכים עליונים.

כיום, התהליך המואץ של העדפת בוררים ומוסדות בירור וגישור כדרכים אלטרנטיביות מחוץ למוסד ביהמ"ש מעידים יותר מכל על חוסר האמון של הציבור במערכת השפיטה. למרות האמור לעיל, יש אור בקצה המנהרה, העידן הטכנולוגי מתדפק על שערי המשפט. כיום, אנו עדים יותר ויותר לניסיון גובר של שילוב עזרים טכנולוגיים בהליכים משפטיים ספציפיים וכן שימוש ניכר במחשוב בביהמ"ש המהווים נדבך משמעותי במטרה הכוללת לנסות לשפר ולייעל השירות המשפטי הניתן לאזרח הקטן.

עזרים טכנולוגיים בשירות ביהמ"ש

מערכת "נט המשפט"

מערכת "נט המשפט", שאומנם הוטחו בה ביקורות לא מעטות הנוגעות בעיקר להנדסת האנוש הלקויה שלה ולתקציב המנופח שהושקע בה, שמה לה למטרה להקים מאגר ממוחשב של פסקי דין וחומרים משפטיים על-מנת לצמצם למינימום האפשרי את השימוש בנייר. למאגר זה ניתן יהיה להיכנס דרך רשת האינטרנט מכל מחשב, ובכך לאפשר לשופטים לעבוד על תיקים גם מהבית אם רצונם בכך.

טכנולוגיית הוידאו-קונפרנס

דוגמא נוספת הינה טכנולוגיית הוידאו-קונפרנס, עריכתה של שיחת וידאו מצולמת בה ניתן לדבר, לשמוע ולראות את הנעשה. הזכורה לרובנו מהארכות המעצר של דודו טופז ז"ל ששודרו בטלוויזיה.

טכנולוגיית הוידאו קונפרנס, או ה"היוועדות החזותית" בשמה העברי, שהייתה נפוצה בעיקר בעולם העסקים הבינ"ל התובעני, הגיעה באיחור מה לעולם המשפט ובעיקר למשפט הפלילי. הארכות מעצר באמצעות וידאו-קונפרנס נעשות במסגרת פיילוט שמאפשר לנאשם להיות נוכח בביהמ"ש על-אף שפיזית הוא מצוי בתחנת המשטרה. פיילוט זה מייעל הליך הארכת המעצר והעלות הכרוכה בהבאת והחזרת הנאשם אל ביהמ"ש ובחזרה, ויש בכוחה להקטין את הסיכויים שהנאשם יברח מרשויות החוק במסגרת הליכי העברתו.

הדעות בנוגע לטכנולוגיית הוידאו קונפרנס בהארכות מעצר חלוקות: מחד גיסא, יש העומדים על הנוחות והיעילות שמאפשרות להאריך מעצר בלא הפרוצדורה הכרוכה בהבאתו לביהמ"ש; מאידך גיסא, זכויות הנאשם בהליך נפגעות מאחר והלה אינו זוכה לקשר עין עם השופט ויש האומרים ליומו בביהמ"ש.

טכנולוגיית הוידאו קונפרנס נפוצה גם במקרים של עדים קטינים בעבירות מסוימות וכן עדים נפגעי עבירות מין וסחר בבני אדם, ומאפשרת להם להעיד שלא בנוכחות הנאשמים בלי פחד או השפעות פסולות כלשהן. נוסף על השימוש הנרחב יחסית במשפט הפלילי, טכנולוגיית הוידאו קונפרנס באה לידי ביטוי גם במשפט האזרחי. עדים במשפט המצויים בחו"ל, שאין באפשרותם מסיבות שהוכרו ע"י ביהמ"ש להגיע למתן עדות לביהמ"ש בישראל, יכולים ליתן עדות באמצעות מכשיר הוידאו קונפרנס מבלי לצאת ממדינתם.

חשיבה מחוץ לקופסא
מערכת ממחושבת לחלוטין

למרות העזרים הטכנולוגיים שצויינו לעיל, יש הסבורים כי אלו אינם מספקים ויש לשנות המערכת כולה מן היסוד. עוד בשנות השמונים של המאה הקודמת חוקרים בריטים ניסו לפתח מערכת ממוחשבת המבוססת על המרת חוקים ומושגים משפטיים לכדי שפת מספרים בינאריים שתהיה מובנת ע"י המערכת הממוחשבת ותאפשר לה להחליט החלטות לחיוב או לשלילה בעניינים קלים להכרעה, דוגמת שאלת אזרחותם של פרטים ע"י בחינת קריטריונים מסוימים. חוקרים אלו שאפו להפוך מערכת זו לערכאה ראשונה שתסנן את המקרים הפשוטים יחסית ותקל במידת מה על עומס השופטים. בסופו של יום, הרעיון לא יצא לפועל לאור סיבוכים רבים שנתגלו ומנעו מהמערכת הממוחשבת להגיע לכדי הכרעה כלשהי.

רובוט כמגשר מוסמך
אולם, אולי עיקר הבעיה נעוצה בהליך השיפוטי עצמו שמיסודו אינו יוצר פיתרון מוסכם בין הצדדים למשפט. תהליך הגישור, לדוגמא, הינו דרך אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, ונפוץ הן כהליך עצמאי והן כהליך משפטי אזרחי בתביעות משפטיות מסוימות. הליך זה מתאפיין בפשטותו וביכולתו להביא להסדר בהסכמת הצדדים. המגשר צריך שיהא מוסכם ע"י כלל הצדדים לסכסוך, ונדרש ממנו לשמור על אתיקה גבוהה ולנהוג בהגינות. לאור שכר הטרחה הגבוה והקושי במציאת מגשרים הגונים שאינם מוטים לצד זה או אחר, עולה השאלה האם יש בכוחם של רובוטים בעלי אינטליגנציה מלאכותית לשמש כמגשרים.

האינטליגנציה המלאכותית, תחום שהפך פופולארי מאוד בשנים האחרונות, שואפת לחקות את האינטליגנציה האנושית ולהטמיעה ברובוטים ובמכונות. מבחן טיורינג, שפיתח אלן טיורינג בשנת 1950, הינו הדרך הראשונה שהוצעה לוודא האם למכונה יש אינטליגנציה מלאכותית: בהנחה שאדם מקיים דיאלוג עם שני גורמים סמויים מעיניו, האחד אדם והשני מכונה, ואין ביכולתו לקבוע ולזהות בוודאות מי האדם ומי המכונה, אזי למכונה ישנה אינטליגנציה מלאכותית. יש לציין כי לא נמצאה עדיין מכונה או רובוט שעברו את מבחן זה. אולם, ניכרת ההתפתחות המואצת בתחום.

בארה"ב ויפן ניתן למצוא כיום רובוטים ניסיוניים במגוון ענפי המשק- החל מ"אחיות רובוטיות" בבי"ח אשר עוקבות אחרי מצבם הרפואי של המטופלים וכלה ברובוטים בתעשיות הצבאיות והביטחוניות ורובוטים מכווני דרך בפארקי שעשועים. יש לציין כי סקרי שביעות רצון שנערכו בקרב נסיינים העידו על שביעות רצון גבוהה מתפקודם של אותם רובוטים.

שאיפתם של מפתחי הרובוטים הינה שאלה יהיו דומים במידת האפשר לבני אנוש מאחר ודמיון זה יכול וייצור מערכת יחסים מבינה ואוהדת כלפיהם. דוגמא מצוינת לכך הינה הרובוט "איינשטיין" שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה.

פני "איינשטיין" הרובוטי הורכבו מ-30 פרוטזות דמויי שרירים שכוסו ע"י חומר אלסטי בשם "פארבר" בצבע עור האדם, המאפשרות לו להביע מגוון רחב של הבעות פנים אנושיות. אולם גם המומחים האירופאים לא שוקטים על השמרים. קבוצה בינ"ל של חוקרים פיתחה אשתקד שבב סיליקון המורכב ממעגלים חשמליים שיש באפשרותו לדמות את יכולות הלמידה של המוח האנושי. האם ניתן יהיה לפתח בעתיד גם מגשר בעל אינטליגנציה אנושית? ימים יגידו.

סיכום

אין ספק שמערכת המשפט מגיבה למהפכה הטכנולוגית, אולם ישנה מחלוקת בכל הנוגע להיקפה ולעוצמתה. ברשימה זו ניסיתי לעמוד על העזרים הטכנולוגיים שבאים ליד שימוש כבר כיום באולמות בתי המשפט וכן על ההתפתחות המואצת בתחומי המדע והטכנולוגיה שעשויים להשפיע על בתי המשפט העתידיים.

מערכת המשפט חייבת להשכיל ולנצל ההתפתחויות הטכנולוגיות בראי המשפט המהותי וסדרי הדין על מנת לשפר ולייעל השירות ובכך להחזיר את אמון הציבור בה.