שופט ביהמ"ש המחוזי בחיפה ד"ר עדי זרנקין, דחה את תביעתה של חברת הידרו-נע ואח' מרמת גן נגד חברת סאן הייטק בע"מ מחיפה, משרד הבטחון ואח' למתן צו מניעה קבוע, צו עשה ופסיקת פיצויים, בגין טענתה להפרת פטנט ישראלי הרשום על שמה, המתייחס לאמצאה שעניינה מערכת והתקן פריצה בכוח של דלתות, או מפתחים אחרים, ללא חומר נפץ או אש הידוע כ"ערכה לפריצה קרה".

 

השופט קבע כי חברת סאן הייטק לא הפרה את הפטנט הרשום על שם הידרו-נע וגם לא את המדגם, שלא היה חדש או מקורי, והיו מוצרים קודמים לו שפורסמו בישראל וכן קבע כי משרד הבטחון רשאי היה לפרסם את האיפיון הטכני של הפורץ שהינו פרי הנסיון המצטבר בצה"ל, במכרז שפרסם לרכישת הערכה.


רקע:


על שמה של חברת הידרו- נע נרשם פטנט במשרד הפטנטים הישראלי להמצאה שעניינה מערכת והתקן שמאפשר פריצה בכח של דלתות בצורה קרה ללא חומר נפץ או אש. בנוסף רשום על שמה גם מדגם לגבי צורת הפורץ.


משרד הבטחון פרסם מכרז לקבלת הצעות בקשר לרכישת פורצים מהסוג הנ"ל והנתבעת סאן הייטק היא זו שזכתה במכרז בהיות הצעתה ההצעה הכשרה הזולה ביותר. התובעת הידרו-נע לא השלימה עם תוצאות המכרז והגישה עתירה מנהלית כנגד הזכייה של חברת סאן הייטק ותביעתה נדחתה.


במסגרת תביעה זו טענה עתה הידרו-נע שמערכת סאן הייטק הפרה את הפטנט והמדגם שלה וכי משרד הבטחון חבר לחברת סאן הייטק במעשה ההפרה, כאשר הטענה היא כי משרד הבטחון מסר לסאן הייטק את הפורץ שלה, על מנת שהיא תעתיקו וכן מסר לה השרטוטים הרלבנטיים החומרים והתוכניות, שיש להידרונע קניין רוחני בהם על פי טענתה וכתוצאה מכך גם משרד הבטחון אחראי להפרת הפטנט שלה.


חברת סאן היטק טענה כי ההמצאה המתוארת בפטנט של התובעים לא הייתה כשירה לקבלת פטנט כיוון שלא הייתה חדשה ולא הייתה בה התקדמות המצאתית לעומת מה שהיה קיים בתחום ביום הגשת הבקשה לפטנט, כי היא גם פורסמה בעבר ואינה חדשה ובנוסף , סאן היטק גם לא הפרה את הפטנט.


השופט ד"ר זרנקין קבע כי ההתנהלות של הידרו- נע אל מול רשם הפטנטים היתה בעייתית מאד , שכן היא נמנעה מלגלות לרשם הפטנטים על קיומם של מוצרים דומים הנמצאים בשוק מזה שנים, והוא רשם את הפטנט על שמה על בסיס מידע חסר. למרות האמור השופט לא ביטל את הפטנט , שכן קבע כי בהמצאת חברת הידרו-נע קיים רכיב של טבעת מסתובבת שיתכן ויש בו משום חידוש המצאתי.


יחד עם האמור, קבע השופט שהפטנט לא הופר ע"י חברת סאן הייטק שכן המוצר שלה אינו כולל את הטבעת המסתובבת שמצוי בפטנט התובעת , ואין בו משום הפרה מילולית של הפטנט וגם אין הו הפרה של עיקר ההמצאה, עפ"י תורת האקוויוולנטים. לכן התביעה על הפרת הפטנט נדחתה.


בקשר לטענה על הפרת המדגם, קבל השופט זרנקין את טענת הנתבעת שהמוצר לא היה כשיר להרשם כמדגם, כי הוא בעקרו התקן מכני , הנעדר כל אלמנט עצובי מעבר לאלמנט המכני טכני שבו . עוד קבע השופט שאין לומר שהמדגם הוא חדש או מקורי שכן לפני רישומו כבר היו מוצרים זהים באותה צורה וכן , שכבר נתפרסם בישראל קודם לרשומו של המדגם.


כמו כן נדחתה טענת התובעת הידרו-נע בדבר גניבת עין מצדה של הנתבעת וכן תביעתה להשבה בגין העתקה כביכול של מוצר התובעת.


עוד קבע השופט זרנקין כי התביעה נגד משרד הבטחון אין בה ממש וכי משרד הבטחון היה רשאי לפרסם את האפיון הטכני של הפורץ שהוא פרי הנסיון המצטבר בצה"ל ולא היה בפרסום המכרז כל הפרה של זכויות קניין רוחני של התובעת.

 

כן נקבע כי נראה שהתובעים בעצמם לא סברו בזמן אמיתי , כשפורסם המכרז , שמדובר בפגיעה בזכויות הקניין הרוחני שלהם שכן הם לא העלו כל טענה כנגד זה לא בעת פרסום המכרז ולא בהליך העתירה המנהלית שהגישו על מנת לבטל תוצאתו.


לאור האמור התביעה נדחתה , רשום המדגם בוטל והתובעים חוייבו לשלם הן לחברת סאן הייטק והן למשרד הבטחון 30,000 ₪ והוצאות .
ת"א 34912-11-09 ניתן עתה 22.8.10