שופט בימ"ש לעניינים מקומיים בקרית ביאליק מאזן דאוד, הרשיע נאשמת תושבת קריית טבעון המתגוררת בבית משותף ,בעבירת החזקת עשרות חתולים כשאינם כלואים והאכלתם, החזקה הגורמת למטרדי ריח ותברואה לדיירי הבניין ומפקיעה את החצר המשותפת מרשותם, וזיכה אותה מעבירה של אי קיום הוראות רופא.
השופט התייחס במסגרת הכה"ד לסוגייה האם המשפט הפלילי הינו ההליך המתאים בנסיבות והאם לא ראוי שתחת נקיטת הליך פלילי הרשות המקומית תפעל להסדרת נושא האכלת החיות ע"י הקמת תחנות האכלה.
רקע:
הנאשמת מתגוררת ברח' שרת בקריית טבעון, בבית משותף .ביום 21/6/07 ובתאריכים נוספים , עפ"י כתב האישום נמצא כי היא מחזיקה בעשרות חתולים, הנמצאים דרך קבע בתוך דירתה ובעיקר בחצרות המקיפות את הבניין בו היא מתגוררת ובשטחי הרכוש המשותף של הבית . זאת, שלא בתוך חצר מגודרת ובאופן המהווה מטרד או מפגע לציבור הרחב בכלל ולשכניה בפרט.
עוד נטען, שחרף הוראות בכתב שקיבלה הנאשמת מהרופא הווטרינר של המאשימה, נמנעה מלהחזיק את כל חתוליה בחצר מוגדרת, וזאת על מנת להסיר את המטרד והמפגע לציבור.
הנאשמת כפרה בעובדות כתב האישום.
השופט דאוד מאזן בקש לפתוח את הכרעת דינו בדברים הבאים: "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ט).
"בקשתי לפתוח את הכרעת דיני, בציון לשבח את הדאגה לצרכיהם של בעלי החיים וחסרי ישע ; דאגה זו מבטאת חמלה וחיבה ,חושפת בפני את צדה האנושי של הנאשמת, המעלה על נס את הצורך להגן על בעלי החיים.
התנהגות זו, חלק מעמוד התווך,של תרבותנו -כחברה, מביעה תחושה פנימית ערכית של כלל החברה בדבר הצורך והחובה להגן על כל אשר נברא עלי אדמות. לא על כך היא הועמדה לדין הפלילי!
המעשה האבירי והנעלה, אינו עומד בחלל הריק, תכליות אחרות לא פחות חשובות כגון רווחתו של אדם ויכולתו ליהנות מקניינו ושמירת הסדר הציבורי."
עוד הוסיף השופט כי לכל אורכו של המשפט תהה אם המשפט הפלילי הוא הכלי הנכון והראוי להתמודד בסוגיה זו ולא כדי שהרשות, תחת נקיטת הליך פלילי תעשה מעשה ותסדיר סוגית האכלת חיות ותקים תחנות אכילה בריכוזים ומקומות בתחום שיפוטה; ובכך תקיים הרשות את שתי התכליות, דאגה לבעלי חיים מחד, שמירת הסדר והניקיון ומניעת מטרד מצד שני.
זאת אף זאת, במהלך ההליך הפלילי נפקד מיקומה של רווחתה של המבקשת והפגיעה ברגשותיה.
השופט קבע כי אין בידי המאשימה להוכיח כי מסרה לידי הנאשמת את ההוראות, ומשאלו לא נמסרו לא ניתן לייחס לה עבירת הפרת הוראות הרופא ולפיכך זוכתה מעבירה זו.
ביחס לעבירה של החזקת בעלי חיים ציין השופט מאזן כי חוק העזר דורש שמי שברשותו בעלי חיים בתחום המועצה, יחזיקם כלואים בתוך חצר מגודרת באופן שלא יהיה מפגע או מטרד לציבור. במקרה הנדון, ראשית, הנאשמת הודתה חלקית בבעלות של 7 חתולים, שנית, הוכח מעדות יתר העדים שמדובר במספר העולה על כך; היו חתולים רבים, לפחות כמה עשרות, כלובים של חתולים, וחצר הבית היתה מופקעת.
שלישית, הוכח שהנאשמת מאכילה חתולים אלו, ופעולת ההאכלה (לחתולים שאינם בר) , היא סוג של שליטה בחתולים אלו. כן הוכח כי החתולים אינם כלואים ומסתובבים חופשי גם ברכוש המשותף.
ולבסוף ציין השופט כי הוכחה תמונה של מפגע ומטרד לדיירי הבניין ומדובר במפגע תברואתי הגורם ריח חריף, של שתן וצואה, שאריות של אוכל ,וכל אלה מגיעים כדי מפגע תברואתי. עוד הוכח מטרד רעש וריח כמעשה יום ביומו.
חע"מ (חוק עזר מקומי) 919/07 ניתן 19.7.10