פש"ר 2440/99 קינג השכרת רכב בע"מ נ' עו"ד גיא אנגלר


ערעורה של חברת קינג השכרת רכב בע"מ, על החלטת הנאמן לנכסי החייב בן עמי בבר לדחות בקשת הארכת מועד להגשת תביעת חוב שנמסרה לנאמן באיחור. טעמי הערעור נעוצים בראש ובראשונה בהתנהגות החייב עצמו, אשר לטענת קינג הטעה אותה, וכן לא עמד בחובות הבסיסיות ביותר המוטלות על פושט רגל; הנאמן והכנ"ר מתנגדים לערעור ומבקשים כי ידחה.


מהו המשקל שיש לתת להתנהגות החייב?


1. כנגד חייב ניתן צו כינוס, לבקשת נושה, לפני כמעט 4 שנים; התיק התנהל בעצלתיים, בלא הישגים משמעותיים לנושים, כאשר הנאמן קובל כי החייב אינו עומד בחובות הבסיסיות ביותר המוטלות עליו בפקודת פשיטת הרגל.


2. מושכלה בסיסית, אשר אין עליה חולק, הוא כי פרסום צו כינוס ברשומות יוצר "ידיעה קונסטרוקטיבית" אצל כל נושיו, כי ניתן כנגדו צו כינוס; אי לכך, לא יכול נושה לטעון כי אין להקפיד עימו על מועדים, באשר לא ידע, סובייקטיבית, על מתן צו הכינוס.

 

עם זאת, תוקפה של הידיעה הקונסטרוקטיבית אינו מוחלט, והוא מסוייג בחריג המופיע בסעיף 71(ב) סיפא לפקודת פשיטת הרגל.ומן המפורסמות הוא כי חריג נועד, כשמו כן הוא, לחול במקרים מועטים ויוצאי-דופן, ולא להפוך לכלל בדרך של פרשנות שיפוטית.

 

אלא, שלמטבע יש צד שני: אם טרח המחוקק וקבע חריג, הרי שהתכוון בכך, במפורש, כי יתכנו מקרים בהם תנתן לחריג זה תחולה.


3. האיזון החיצוני יוצר את הצורך בהגבלה נוקשה של שלב הגשת תביעות החוב, וזאת על-ידי רף קשיח אשר לא יפרץ בנקל, והחייב וציבור הנושים יוכלו להסתמך עליו. התעלמות או הקלת ראש בכלל זה עשויה להביא להעדפה בלתי ראויה של אינטרס הנושה הבודד על פני אינטרס שאר המעורבים בהליך, ואף על פני המדיניות השיפוטית השואפת להמנע מ"גרירת" תיקי פשיטת רגל לאורך שנים.


4. סעיף 71(ב) לפקודה, המדבר על טעם מיוחד להארכת מועד להגשת תביעת חוב, דן לכאורה בעניינים שהם תלויי-נושה, באשר הוא נוקב בדיבר "לא יכול היה הנושה להגישה במועד שנקבע". יוצא, כי "אור הזרקורים" בכל האמור בהארכת מועד מופנה לכאורה אל הנושה.

 

אלא, שאין באמור לעיל כדי למנוע מבית המשפט ליתן דעתו על התנהגות החייב, אם וכאשר היא משפיעה על יכולת הנושה להגיש תביעת חוב במועד. יתכנו מצבים בהם החייב, בחוסר תום-לב, מעוות את מאזן הסיכויים והסיכונים, ויוצר מצג מכוון המטעה את הנושה בדבר מצבו האמיתי.


5. זאת ועוד; תום-ליבו של החייב הינו בעל חשיבות רבה אף ל"איזון האינטרסים החיצוני" העומד מאחורי קביעת המועדים. חלק ניכר מהאינטרס בתחימה נוקשה של שלב הגשת תביעות החוב, הינו שמירה על אינטרס החייב להשתמש בהליכי פשיטת הרגל בכדי לפתוח, בסופו של יום, דף חדש בחייו.

 

זאת, על-ידי קבלת הפטר בסוף ההליך. אין צורך להכביר מילים על כך, כי כאשר בחייב חסר תום-לב עסקינן, משקלו של אינטרס זה נחלש מאד. חייב המשטה בכונס הרשמי, בנאמן ובנושים אינו ראוי להפטר, אלא למצער לביטול הליכי פשיטת הרגל מחמת ניצול לרעה.


6. במקרה דנן, החייב לא הגיש כלל את דו"ח העסקים והחובות, דבר שלא הוכחש ואף לא הוסבר. בנוסף, החייב עובד במשרה מלאה בחברת הולידי ביץ' הנמצאת בבעלות חברתו לחיים, עמה הוא מתגורר, אך מדווח על הכנסה נטו בסך 4,000 ₪ לחודש, בלא לגבות עובדה תמוהה זו במסמכים כלשהם, או בתלושי משכורת. ספק גדול הוא, האם ראוי חייב כזה להגנת דיני פשיטת הרגל.

 

זאת ועוד; משקלו של האינטרס להגן על זכויותיו הקנייניות של חייב אשר כזה, או על זכותו העתידית לפתוח דף חדש בחייו, הינו כמעט אפסי בנסיבות המקרה; אין בו כל תחרות לאינטרס הקנייני של נושה, אשר עותר למנוע את הפקעת חובו.


7. מן הנסיבות אשר הועלו, עולה תמונה של חייב אשר עושה כראות עיניו, מהתל בכונס הרשמי, בנושים ובבית המשפט, מתעלם מדרישות המופנות אליו ואינו עומד (בלא נימוק סביר כלשהו!) בדרישות הבסיסיות ביותר של פקודת פשיטת הרגל.

 

זאת, כאשר הנאמן אינו עושה דבר בכדי לאכוף עליו את הדין. אשר על כן, דומה כי יש לשקול, ראשית כל, את הפתרון של ביטול לאלתר של הליכי פשיטת הרגל, מחמת ניצולם לרעה והעדר תועלת לנושים.


לסיכום,

 

יש לשקול ביטול לאלתר של הליכי פשיטת הרגל במקרה הנדון, מחמת ניצולם לרעה ע"י החייב והעדר תועלת לנושים. על ביהמ"ש לשקול גם את התנהגותו של החייב בהליכי פשיטת רגל בבואו להכריע בתביעת חוב של נושה.