בגץ 4365/97 טור סיני נ' שר החוץ
אישה, אִישָהּ וּבִתָּם התינוקת. הנישואין עולים על שרטון; הבעל מגיש תביעת גירושין נגד האישה, ויום אחד נוטלת האישה את הבת והשתיים נעלמות כמו בלעה אותן האדמה.
לאחר חיפושים של כחצי שנה מאתר האב את האישה ואת הבת בספרד, ארץ מוצאה של האישה. האב מנסה – בהליכי-משפט בספרד – להחזיר את בִּתּוֹ לישראל, או למצער, להגיע להסדר-ביקורים משביע-רצון, אך ניסיונותיו אינם צולחים לרצונו.
האב מעתיק אפוא את ההליכים מספרד לישראל, ומכאן העתירה.
האם יש לקבל את העתירה?
1. אמנת האג אינה מבקשת להכריע – אף אינה מתיימרת לבקש ולהכריע – בנושא טובת הילד החטוף או בשאלות-המהות מי זכאי להחזיק בו ומה הן זכויות ההורים, כל אחד מהם, כלפי הילד החטוף.
תכלית האמנה היא תכלית של החזרת המצב לקדמתו; קרא: החזרה מיידית של הקטין או של הקטינה אל הארץ שממנה נחטפו (ארץ מגוריהם עובר לחטיפה), כדי שבתי-המשפט של אותה ארץ יחליטו – כפי שראוי היה מלכתחילה כי יחליטו – בכל שאלות-המהות שעניינן הילד: בזכות האפוטרופסות, בזכות המשמורת, בזכויות הביקורים וכו'.
המטרה היא שלא ליתן יתרון בלתי הוגן לחוטף, לבטל את פועלה של החטיפה, להחזיר את הסטטוס קוו-אנטה.
האמנה היא בבחינה "עזרה ראשונה" לשלילת תוצאות החטיפה.
2. משנמצא כי ילד הורחק או שלא הוחזר למקום מגוריו הרגיל, חובה היא המוטלת על מדינה מתקשרת שהילד מצוי בתחומה – אם טרם עברה שנה מיום המעשה או המחדל האסורים ועד ליום פתיחת ההליכים לפני הרשות השיפוטית – לצוות על החזרתו למקומו.
יחד עם זאת, ישנם שני חריגים לחובת החזרתו של קטין למקומו הקודם: זה חריג הקבוע בהוראת סעיף 13(ב) לאמנה וזה חריג הקבוע בהוראת סעיף 20 לאמנה. הנטל להוכחת קיומו של החריג מוטל, למותר לומר, על הטוען לקיומו, קרא: על ההורה שנטל את הקטין עמו שלא-כדין.
3. הרשויות בנות-הסמך להכריע בבקשות-המהות של העותר מצויות בספרד; כך היא הרשות המרכזית בספרד וכך הם בתי-המשפט בספרד.
4. לאחר עיון בחומר שוכנע ביהמ"ש כי רשויות המדינה עשו כמיטבן – הן מבחינה משפטית הן מכל בחינה אחרת – כדי לעזור לעודד בניסיון לאכיפתה של אמנת האג, והגם שתמיד ניתן להוסיף ולעשות, לא נמצא כי רשויות המדינה הפרו חובה כלשהי כלפי העותר וכי ניתן להוסיף ולחייבן לעשות. נהפוך הוא: רשויות המדינה מילאו את חובתן ביעילות ובנאמנות, ועשו כל שניתן לצפות מהן כי יעשו.
הרשויות אף יצאו מגדרן לעזור לעותר. ואם לסופם של הליכים לא עלה חפצן בידן, לא אשמתן הוא בדבר.
5. לא נוכל להיענות לבקשותיו של עודד כי נצווה על רשויות המדינה לעשות מעשים אלה ואחרים, לא לעניין החזרתה של אור לישראל ולא לכל עניין אחר.
לסיכום,
יש לדחות את העתירה. לא ניתן להורות לרשויות המדינה לפעול בדרכים דיפלומטיות כדי לשנות את הכרעת הדין של ביהמ"ש בספרד אשר קבע כי הקטינה לא נחטפה ואין להחזירה לישראל.
.jpg)
-min(2).jpg)
