ע"א 743/81 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' אהרון יהודה רוזנבוים
המערערת הגישה לבית-משפט השלום תביעה בסדר דין מקוצר נגד המשיב ושלושה אחרים. עם הגשת התביעה הגישה המערערת בקשה, בה נתבקש בית המשפט, בין היתר, להטיל עיקול זמני על דירה שבבעלות המשיב. רשם בית המשפט נעתר לבקשה, שנדונה במעמד צד אחד. ביום 11.1.81נחתם חוזה בין המשיב לבין אחד נתן פינקלשטיין, לפיו התחייב המשיב לרשום משכנתה על הדירה לטובת פינקלשטיין.
משסירב הרשם לרשום את המשכנתה מן הטעם, כי העיקול הזמני שהוטל על הדירה מונע ממנו לעשות כן, פנה המשיב לבית-משפט השלום בבקשה, כי יורשה לרשום את המשכנתה האמורה.
רשם בית-משפט השלום דחה את בקשת המשיב. על החלטה זו ערער המשיב לבית המשפט המחוזי וערעורו נתקבל. בקשתה של המערערת ליתן לה רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט קמא נתקבלה, ומכאן הערעור.
האם עיקול זמני יכול למנוע מן החייב רישומה של משכנתא על המקרקעין המעוקל?
1. הענקת הסעד של עיקול זמני לפי תקנה 238 לתקנות סדר הדין מכוונת לאפשר מימושן של תוצאות הדיון והגשמת זכותו של התובע, בכך שהיא מייחדת רכוש של הנתבע לביצועו של פסק-דין, העתיד להינתן לזכותו של התובע.
2. הטלת עיקול אינה משעבדת לבעל החוב את הרכוש שעוקל, אלא העיקול רק מונע את בעל הנכס מלהוציא מעוקל מרשותו או לשעבדו לאחר, שכן מטרתו של העיקול לייחד את הנכס שעוקל לפרעון החוב "וזכותו של בעל החוב להיפרע מאותו נכס.
3. גם אם זכות הבעלות אינה נפגמת, אוסרים צו בית המשפט והרישום על בעל הנכס לממש זכות זו במלואה, כל עוד מעוקל הנכס.
הדברים מונים מאליהם לגבי מכירת הנכס, אולם הם יפים גם למניעת שעבודו של הנכס המעוקל במשכנתה, שהרי כל מטרתה של המשכנתה, המקנה זכות קניין לבעל המשכנתה בנכס, לאפשר לנושה להיפרע מהנכס שמושכן ולקבל את הכסף המגיע לו על-ידי מכירתו.
לסיכום,
בעל המקרקעין המעוקל אינו יכול לרשום משכנתא על המקרקעין.