בש"א 7503/01 עיריית חיפה נ' עזבון המנוח מאיר זלוטי
עיריית חיפה הגישה תביעה כנגד המנוח, בעודו בחיים. בינתיים, הלך המנוח לעולמו. ביום 22/12/99 ניתן צו לניהול עזבון המנוח ובית המשפט הורה למנות את עו"ד מח'ול כנאמן על נכסי העזבון בפשיטת רגל. בהמשך, התקיימו דיונים בבית משפט השלום בחיפה בתביעת העירייה נגד העזבון.
ביום 20/3/01 הגישה עיריית חיפה לנאמן תביעות חוב שלא נכללו בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום. הנאמן דחה את תביעות החוב שלא היו כלולות בתביעת החוב שהוגשה בת"א 10253/94 הנ"ל מהטעם שחלף המועד להגישה.
הנאמן הודיע כי לא יתנגד להארכת מועד להגשת תביעת חוב, ככל שהדבר מתייחס לאותה תביעה שבגינה התנהל הדיון בבית משפט השלום בחיפה. על החלטה זו הוגש הערעור דנן.
האם יש לקבל את הערעור?
1. הלכה היא כי הפרסום הפומבי הנעשה בילקוט הפרסומים ובעיתון יומי כמוהו כידיעת כלל הציבור על הליכי פשיטת הרגל.
ככלל, אין אפשרות להודיע לכל אדם מן הישוב כי נפתחו הליכי פשיטת רגל והחוק קבע כי פרסום כאמור לעיל יהווה חזקה חלוטה לידיעה על קיומו של ההליך. הדבר נכון במיוחד בהתייחס לגופים מוסדיים, אשר מפעילים מחלקה משפטית האמונה על הוראות החוק ויש באפשרותה לעקוב אחר הפרסומים ולהנחות את העירייה לפעול כנדרש.
2. מעבר לכך, ועל-פי העובדות שמציגה העירייה עצמה בטיעוני הערעור שהוגש לבית משפט זה, אין בסיס לטענה זו. כפי שעולה מהאמור בסעיף 7 להודעת הערעור נודע לעיריית חיפה עוד ביום 19/4/00 כי מונה מנהל לעזבון וכי העזבון מצוי בהליכי פשיטת רגל. לא היתה כל מניעה להגיש אז את תביעות החוב וזאת במועד שנקבע.
3. אין לקבל את טענת ב"כ העירייה, כי יש טעם מיוחד ליתן אורכה מאחר ומדובר בכספי ציבור. כל גוף רואה את קניינו כנכס בעל חשיבות בהתאם לאינטרסים של אותו גוף. החוק לא העניק לגופים ציבוריים מעמד שונה משל גופים פרטיים, ככל שהדבר נוגע לסדרי דין.
אין לתת לעירייה מעמד עדיף על פני כל נושה אחר, ולהעניק לה זכויות יתר משפטיות, רק מהטעם שהינה גוף ציבורי הפועל על פי דין. יתירה מזאת, דווקא העובדה שמדובר בגוף האמון על כספי הציבור מטילה על העירייה חובה מוגברת למלא את תפקידה באחריות ובזהירות ולהקפיד בקיום כל הוראות החוק.
אשר על כן היה על העירייה לפעול בזהירות הנדרשת ובנחישות המתבקשת מתפקידה הציבורי ולהגיש את תביעות החוב במועד.
4. אין לקבל את הטענה כי הארכת המועד לא תגרום כל נזק מאחר וטרם הסתיימו הליכי פשיטת הרגל. המועדים הקבועים בחוק יוצרים לא רק מסגרת דיונית אלא גם זכות של חייב ושל נושים אחרים לסיום שלבים בהליך פשיטת רגל במועדים קבועים.
המועד שנקבע כמועד אחרון להגשת תביעות חוב אינו בגדר של נתון טכני אלא יש לראותו כזכות מהותית של כל המעורבים בהליך לדעת כי לאחר מועד מסוים רוכזה כל מצבת תביעות החוב ולא יוגשו עוד תביעות נוספות.
זכות זו לסופיות של שלב איסוף תביעות החוב, אינה רק זכות דיונית טכנית אלא זכות מהותית, זכות הדומה בטיבה לזכות הקמה מכוח דיני ההתישנות ולפיה יודעים בעלי הדין כי לאחר המועד הקבוע בחוק לא יוטרדו עוד בתביעות נוספות.
זכות זו של החייב ושל הנושים האחרים לדעת את מצבת החובות ולא להיות מוטרדים עוד מצירוף נושים נוספים הינה זכות מהותית. אין לפגוע בזכות מהותית זו אלא מטעמים חריגים ומיוחדים
לסיכום,
הערעור נדחה. מתן הארכת מועד להגשת תביעת חוב במקרה זה גורמת נזק לחייב ולנושים אחרים. עיריית חיפה לא הראתה כל טעם חריג מדוע יש ליתן לה ארכה ומדוע לא הגישה במועד את תביעת החוב.
.jpg)
.jpg)
.jpg)
