האם יש הצדקה לשנות דבר כלשהו בצו ההפטר שניתן לחייבים?

בש"א 7476/01 פלצר יצחק נ' ייני יוסף

יצחק פלצר ויוסף ייני היו שותפים: הם היו בעלי המניות והמנהלים של חברת יא. רטהוז בע"מ. לימים, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים וקרסה, נקלעו גם החייבים, באופן אישי, למצב כלכלי קשה. בעקבות כך, הם הגישו בקשות למתן צווי כינוס ולהכרזתם פושטי רגל.

כנגד שני החייבים ניתנו צווי כינוס והם הוכרזו פושטי רגל. במסגרת המרצה הגישו שני החייבים בקשות למתן הפטרים מלאים. ואמנם, כתום הדיון שהתקיים ביום 13.11.96 ניתן לחייבים הפטר מלא.

פלצר עותר להורות על הארכת המועד להגשת בקשה לתיקון טעות בפסק הדין אשר ניתן ביום 13.11.96 לפיו ניתן הפטר מלא למבקש ולמשיב אולם הפטרו של המשיב לא סוייג לגבי חובו כלפי המבקש ו להורות על תיקון טעות בפסק הדין אשר ניתן ביום 13.11.96 כך שההפטר המלא אשר ניתן למשיב יסוייג לגבי חובו כלפי המבקש.

טענתו של המבקש פלצר היא כי נפלה טעות בפסק הדין בכך שההפטר המלא לא סוייג לעניין חובו של ייני לפלצר. זוהי טענתו היחידה של המבקש לעניין תיקונו של פסק הדין.

האם יש לקבל את הבקשות?

1. אכן, הפטר שניתן על ידי בית המשפט מסיים את ההתדיינות בעניינו של החייב פושט הרגל. ברם, דינו של הפטר כדין כל צו שניתן על ידי בית המשפט מכוח סמכותו בפשיטת הרגל ולפיכך ניתן לעיין בו עיון חוזר, לבטלו או לשנותו כאמור בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל.

2. הבקשה למתן הפטר והדיון בה אינם המסגרת הנאותה להסדרת התחייבותיהם ההדדיות של החיייבים. על שום כך נמנע ביהמ"ש בהחלטתו מיום 13.11.96, מהתייחסות כלשהי להצהרותיהם של הצדדים.

3. מתן ההחלטה מיום 13.11.96 באופן שבו ניתנה, מבלי להתייחס להצהרות הצדדים, לא גרם לאיון הצהרותיהם והתחייבותיהם של הצדדים זה לזה.

כן, לאור טיב היחסים והקרבה המיוחדת שהיתה בין החייבים לבין עצמם, ובשל הנסיבות שבהן ניתן להם ההפטר, הרי שיש ליתן תוקף מלא להצהרות האמורות ביחסים שבין חייב אחד לרעהו, ללא כל קשר להפטר שניתן להם.

לסיכום,

יש לדחות את הבקשות שכן אין כל טעות המצריכה תיקון בפסק הדין.