תא 2051/85 בנק דיסקונט לישראל נ' יורם גיל


זו בקשתו של בנק דיסקונט לפי פקודת פשיטת הרגל ליתן צו כינוס נכסים נגד יורם גיל. החובות הם מכח ערבויות שניתנו לבנק בגין החברות שבהן יש ליורם גיל מניות. המשיב הינו אזרח ישראל. עד 1981, שנת העתקת מקום מושבו לשוויץ, היה תושב ישראל. משנת 1981ועד לנובמבר 1984נכנס ויצא בשערי הארץ פעמים רבות בכל חדש. כך שלמרות שמקום מגוריו הקבוע הועתק לשוויץ היה לו מקום מגורים גם בארץ.


כיצד נקבע מקום מגוריו של חייב?


1. לאור נוסחו של ס' 2(א) רישא לפקודת פשיטת הרגל אין ספק שאדם ייחשב "חייב" לצורך פקודה זו גם אם אינו תושב ישראל.


2. כשבאים לפרש מונחים בפקודה יש לזכור בראש ובראשונה את המטרה הגלומה בה והיא איסוף נכסיו של אדם שאין ביכולתו לפרוע את חובותיו, לממש את הנכסים ולחלק את הכספים בין הנושים לפי סדרי קדימה שנקבעו בפקודה.

 

שיש לפרש מונחים בפקודה זו (אותם מונחים שניתנים מטבעם לפרשנויות שונות), בצורה מרחיבה דיה שתגן מקסימלית על הנושים. כל זאת בכפוף לסמכותו של ביהמ"ש ליתן פרשנויות למונחים בחוק.


3. במסמכים שונים שהוצגו ע"י המבקש מופיעה הכתובת:ו ש"ד אום 5ת"א, ואם בכ"ז לא נרצה להסיק מכך את הדבר הטבעי ביותר היינו שזוהי כתובת המגורים של מר גיל באותן שנים הרי שאין מנוס מלומר שזו לכל הפחות הכתובת למסירת דברי דואר עבורו.

 

המשיב, לאורך כל אותה תקופה, יצר, אם כן, מצג כי זו כתובתו למסירת מכתבים ולא טרח לשנות מצג זה, בין אם ע"י מסירת שינוי כתובת למבקשים עצמם או לבית הדואר ובין אם ע"י החזרת המכתבים לשולחיהם על מנת להצביע שאין הדבר כך.

 

די בעובדה שהמשיב שהה בארץ פעמים רבות, אם כי תקופות קצרות מידי חודש בחודשו למטרות שונות ובין השאר מטרת עסקים, כדי להעיד על כך שהתגורר בארץ, ולא משנה באיזו כתובת מגורים בדיוק שהה בכל אותן תקופות.


4.  אין להסיק כוונה להתחמק מנושים בהשארות פלוני בחו"ל מקום שיציאתו היתה ללא כוונה זו אלא שכוונה זו לא תוסק בקלות, היינו יש צורך בהוכחת הכוונה באופן שבימ"ש ישתכנע שבנסיבות מיוחדות בכל מקרה לגופו, הגם שחייב חזר לביתו ולארץ מוצאו, יש בהשארותו שם כוונה להתחמק מנושים.


5.  התנהגותו של המשיב לאורך תקופה ארוכה ולפחות מיום בו הוא טוען כי אינו תושב ישראל מראה כי חרף העובדה שהינו תושב שוויץ נהג לצאת ולבוא בשערי הארץ תכופות.

 

לכן אין כל סיבה מדוע דווקא כאשר החלו נגדו בהליכים משפטיים כה רבים בארץ בגין חובותיו הרבים המגיעים למליוני דולרים וכאשר הוא מתבקש לא אחת ע"י בימ"ש בערכאות שונות לכבדו בהתייצבותו ולהחקר על תצהיריו, משנה הוא את התנהגותו ונשאר בשוויץ מבלי להכנס בשערי הארץ ולו פעם אחת. האם אין ולו רק בשינוי דרסטי זה בהתנהגותו של מר גיל כדי ללמדני על כוונה להתחמק מנושיו?


6.  שמעשה פשיטת רגל אותו עשה מר גיל הינו השארותו בחו"ל תוך כוונה להתחמק מנושיו. נקבע הן בפסיקה והן על ידי מלומדים שונים כי יש ומעשה פשיטת רגל הינו מעשה נמשך שהוא בהבדל ממעשה חד פעמי יכול להתקיים למעלה משלושה חודשים לפני הגשת הבקשה לצו כינוס.


לסיכום,

 

די בעובדה שהמשיב שהה בארץ פעמים רבות, אם כי לתקופות קצרות, מדי חודש בחודשו, למטרות שונות ובין השאר למטרת עסקים - כדי להעיד על כך שהתגורר בארץ. במקרה דנן, העובדה שהחייב נשאר בחו"ל יכולה להעיד על ניסיונו להתחמק מנושיו.