בר"ע 786/01 רונית קדוש נ' אריה שיסברג
עובדות המקרה:
המבקשת עותרת להרשות לה לערער על החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה הוגדל התשלום החודשי שעליה לשלם מ- 100 ₪ לסכום של 300 ₪. לאחר חקירת יכולת, הוכרזה המבקשת כחייבת מוגבלת באמצעים.
תיקי ההוצל"פ שהיו תלויים נגדה אוחדו. מדובר בעשרים ואחד זוכים. בנוסף לקביעה בדבר הגדלת הסכום החודשי לתשלום, קבע ראש ההוצאה לפועל כי על המבקשת להגיש תוך 30 יום מסמכים המוכיחים את ניסיונותיה לתבוע מזונות. המבקשת אם לשני ילדים בני 11 ו- 13.
היא מקבלת מהמל"ל 3,400 ₪ הבטחת הכנסה. אין לה חובות חדשים. היא אינה מחזיקה קו טלפון בביתה או טלפון סלולרי.
מהי מטרתה ומהותה של חקירת היכולת?
1. חקירת יכולת שמה מעיד על מטרתה. יש לבחון את יכולת הפרעון של הנחקר. אין הנחה בדין או במציאות כי תמיד צודק למצות את עול התשלום.
2. אף אם ראש ההוצאה לפועל מונחה על פי תחשיב כללי, הרי שתמיד מחובתו לבדוק את נסיבות של החייב העומד לפניו לחקירה. מלאכה זו דורשת כניסה לפרטים. יש שאין מנוס מלשקול את החייב בצוק עיתיו ואת השפעת קביעת התשלום הכספי בגובה זה ולא אחר על רמת חייו.
3. כמובן, לזוכה זכויות בנדון. הוא זכה בפסק דין. ואולם, אין הדבר מתיר הוצאת מים מן הסלע תוך כדי דרישה כספית, שבכוחה לפגוע ברמת חיים בסיסית. אין ולא יכולה להיות נוסחה מתמטית מדויקת בקביעה מעין זו. הפרט עומד בלב העניין, ואין להניח שתמיד ניתן לגבות יותר.
לסיכום,
מטרתה של חקירת היכולת היא לבחון את יכולת הפרעון של הנחקר. אף אם ראש ההוצאה לפועל מונחה על פי תחשיב כללי, הרי שתמיד מחובתו לבדוק את נסיבות של החייב העומד לפניו לחקירה.
