האם יש להתערב בחקירת היכולת שערך ראש ההוצאה לפועל?

בר"ע 1071/03 דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל

עובדות המקרה:

נגד המבקש דרור גולן נפתחו הליכי הוצאה לפועל לגביית חוב העומד היום על סך 90 אלף ש"ח, שהוא חב לבנק לאומי לישראל. ראש ההוצאה לפועל ערך למבקש חקירת יכולת, וחייב אותו בתשלומים של 500 ש"ח לחודש למשך שלושה חודשים, ולאחר מכן - 750 ש"ח לחודש עד לפירעון מלוא החוב. המבקש הגיש בקשה למתן רשות ערעור, וטען שאיננו יכול לעמוד בתשלומים אלה מכיוון שאיננו עובד במשך שלוש שנים, ואין לו כל מקורות הכנסה

האם יש להתערב בחקירת היכולת שערך ראש ההוצאה לפועל?

1. ראש ההוצאה לפועל הוא אשר מופקד, על פי החוק, על עריכת חקירות יכולת לחייבים; ולכן, בדרך כלל, ערכאת ערעור לא תתערב בהחלטותיו אלא במקרים נדירים.

2. החוק קבע מנגנון בקרה כפול על יכולתם של חייבים לעמוד בתשלום חובותיהם: מנגנון בקרה אחד הוא חקירת יכולת שנערכת לפי סעיף 67 לחוק ההוצאה לפועל, ומתן צו תשלומים לפי היכולת שהוכחה. מנגנון בקרה שני נכנס לפעולה לאחר שהחייב לא עמד במילוי צו התשלומים.

במצב דברים כזה רשאי ראש ההוצאה לפועל לתת צו מאסר נגד החייב לפי סעיף 70 (א) לחוק. אולם חייב שנאסר יובא בפני ראש ההוצאה לפועל כהוראת סעיף 70 (ד), והוא רשאי לבטל את הפקודה, לקצר את תקופת המאסר בתנאים שיקבע או לתת כל החלטה אחרת שתראה לו בנסיבות העניין.

3. במקרה דנן, יש להקל עם החייב. צו התשלומים יעמוד על 500 ₪. בנסיבות אלה יהיה זה נכון להציע לחייב שיפנה להליכי פשיטת רגל , ושם קיים סיכוי שיקבל פטור אם אכן פעל בתום לב, ויוכל לפתוח דף חדש בחייו.

לסיכום,

ראש ההוצאה לפועל הוא אשר מופקד, על פי החוק, על עריכת חקירות יכולת לחייבים; ולכן, בדרך כלל, ערכאת ערעור לא תתערב בהחלטותיו אלא במקרים נדירים.