האם לסכום הנקוב בהתראת פשיטת הרגל יש חשיבות?

בש"א 8360/01 יקותיאל ברק נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ביום 29/3/01 הגיש הבנק בקשה להמצאת התראת פשיטת רגל לחייבת. ההתראה ניתנה בשל פס"ד חלוט המחייב את החייבת לשלם לנושה סך 201,959 ₪ בצירוף סכומים שונים העולים לסך 300,000 ₪, בקירוב.

לאחר פירוט הסכום הנ"ל המורכב מקרן פסה"ד, הוצאות וריבית, מופיעים חובות נוספים בסך 5.5. מיליון ₪ . בהתראה עובדה זו לא מצויינת, אך לסכומים אלו אין מקור בפס"ד כלשהוא, ועל כל פנים לא היה פס"ד כזה בעת הבקשה להמצאת ההתראה.

בסיום ההתראה מופיע הנוסח הסטנדרטי הקובע כי "אם לא תשלמי את החוב או תתפשרי עליו להנחת דעת הנושה, ייראה הדבר כמעשה פשיטת רגל אשר יוכל לשמש יסוד לבקשת פשיטת רגל נגדך".

לטענת החייבת הסכום המופיע בחלקה השני של ההתראה איננו מבוסס על פס"ד או שטר כל שהוא, אלא הוא בבחינת חובות הנטענים ע"י הנושה בלבד.

האם לסכום הנקוב בהתראת פשיטת הרגל יש חשיבות?

1. התראת פשיטת רגל מהווה במרבית המקרים שער כניסה להליכים הבאים שיבואו אם לא יפרע החוב. מכאן ההקפדה הרבה על נוסח ההתראה שהייתה נהוגה בבתי המשפט באנגליה, ובעקבות כך בישראל.

2. העיקרון המנחה את ביהמ"ש בבואו לדון בהתנגדות להתראת פש"ר, הוא "חובות יש לשלם, לאלתר ובמלואם" ועל כן ביהמ"ש איננו נעתר לניסיונות של חייבים לדחות את הקץ על ידי הגשת התנגדויות, המגובות בנימוקים אשר בינם לבין תשלום החוב או תקפותו אין ולא כלום.

3. לאור האמור, ביהמ"ש בד"כ איננו נוטה לקבל שורה של טעמים שכיחים בהתנגדויות, כגון:ו הנושה מסרב לנהל מו"מ, הנושה לא מיצה את הליכי ההוצאה לפועל, נסיבות אישיות של החייב מונעות כרגע את תשלום החוב, החייב צמצם את הוצאותיו למינימום האפשרי והוא פועל לתשלום חובו בפריסה רחבה, והנפוץ מכל:נ לא תצמח לנושים תועלת מהליכי פשיטת הרגל. נימוקים אלו, למעט במקרים חריגים, נדחים על הסף והליך פשיטת הרגל יוצא לדרכו, עם כל הצער שבכך.

נמנע בית המשפט, בדרך-כלל מלקבל התנגדויות הנתמכות בנימוקים אשר דיון בהם יהפוך את ביהמ"ש של פש"ר לערכאת ערעורים על הערכאה שנתנה את פסה"ד נשוא ההתראה.

4. אין ההתראה משמשת "הזמנה למו"מ" על עצם החוב או על גובהו, (הגם שהצדדים ביניהם אינם מנועים מלעשות כן), ואין היא משמשת מכתב דרישה של הנושה. ההתראה היא מסמך משפטי, חתום בידי ביהמ"ש, וכל תכליתו היא כשמו:ב התראה לתשלום החוב הפסוק, והפסוק בלבד.

5. כיום התראת פשיטת רגל נחשבת ל"הליך" ועל כן בית המשפט רשאי להכשיר פגמים פורמליים שנפלו בה.

6. אמת, הבנק לא כתב בפירוש בהתראה כי הסכום הגדול הוא נשוא פסק דין. אלא שבעצם הכנסתו של סכום זה לגוף ההתראה, כאילו מצהיר הבנק כי חוב זה יכול להוות עילה להתראת פשיטת רגל, וכמובן שהדברים משוללי יסוד. התראת פש"ר איננה מהווה מכתב דרישה של הבנק לתשלום החוב, אלא דרישה המופנית מטעם ביהמ"ש. בשל כך אין בשום פנים ואופן לכלול במסגרתה סכומים שלא נפסקו כדין.

7. לסכום הנקוב בהתראה ישנה חשיבות רבה, וכי במקרים כגון דא, לא ישתמש ביהמ"ש בסמכותו ע"פ ס' 238 לתקן פגם "טכני" בהליך פשיטת הרגל, שכן פגם זה איננו טכני כלל ועיקר. הפגם הוא מהותי ביותר, שכן באמצעות אותה התראה על החייבים לשלם תוך שבעה ימים סכום העולה פי כמה על סכום פסק-הדין.

במקרים כגון זה, בהם הסכום הנקוב עולה בהרבה על הסכום הנובע מפס"ד חלוט או שטר, אין תחולה לסעיף 4(ד) לפקודת פשיטת הרגל, וההתראה תיפסל בשל פגם מהותי שנפל בה. כאמור, זהות הנושה ויחסיות הסכומים בהתראה, החוקי והלא חוקי זה מול זה, ישמשו אבן בוחן לשאלת תום ליבו של הנושה ממציא ההתראה.

לסיכום,

לסכום הנקוב בהתראה ישנה חשיבות רבה. במקרה דנן, לא ישתמש ביהמ"ש בסמכותו כדי לתקן את הפגם שהופיע בהתראה שכן פגם זה איננו טכני כלל ועיקר. הפגם הוא מהותי ביותר, שכן באמצעות אותה התראה על החייבים לשלם תוך שבעה ימים סכום העולה פי כמה על סכום פסק-הדין.