האם יש טעם המצדיק את עיכוב הליכי פשיטת הרגל?

ע"א 4224/02 נסראלדין ווליד נ' בנק לאומי לישראל

הרקע לבקשה הוא תביעה כספית אותה הגיש המשיב נגד המבקש בגין יתרות חוב שונות. בתאריך 30.9.87 ניתן פסק דין על-פיו חויב המבקש לשלם את מלוא חובו לבנק לאומי לישראל, שעמד אז על סך של 9,317 ש"ח, בתוספת ריבית החל מיום 1.4.87.

במהלך שנת 1988 הוגש פסק הדין לביצוע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל בחיפה. עד שנת 2001 לא הצליח המשיב לגבות את החוב, ובתאריך 10.7.01 נעתר בית המשפט המחוזי בחיפה לבקשת המשיב להמציא למבקש התראת פשיטת רגל.

בתאריך 6.5.02 החליט בית המשפט המחוזי בחיפה לקבל את בקשת המשיב למנות למבקש כונס נכסים. בבקשתו לעיכוב ההליכים טען המבקש כי המשך הליכי פשיטת הרגל מזיקים לשמו, לכבודו ולבריאותו, ואינם מועילים למשיב כלל. עוד טען כי סיכויי הערעור להתקבל טובים. בערעורו חוזר המבקש על הטענות שהעלה בהתנגדות להתראת פשיטת הרגל.

האם יש טעם המצדיק עיכוב הליכי פשיטת רגל במקרה דנן?

1. בבוא בית המשפט להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, עליו לשקול את סיכויי הערעור, וכן לערוך איזון בין האינטרסים של הזוכה למימוש החלטת פסק הדין, לבין אינטרס המפסיד להגשמת זכויותיו במידה ויזכה בערעור.

2. בהתנגשות בין אינטרסים אלו אינטרס הזוכה גובר, אלא אם הוכח כי יהיה קושי רב להשיב את המצב לקדמותו.

3. במקרה דנן, ניתן לומר כי על פני הדברים בלבד, טענת סיכויי הערעור אינה תומכת בבקשה באופן המצדיק עיכוב ביצוע. המבקש חוזר על טענות שנבחנו בשלבים שונים של הליך פשיטת הרגל, ונדחו אחת לאחת על-ידי בית המשפט המחוזי ובית משפט זה. מדובר בחוב שנפסק בשנת 1987, מאז ובמשך 15 שנים מנסה המשיב לגבות את חובו.

לסיכום,

במקרה דנן, טענת סיכויי הערעור אינה תומכת בבקשה באופן המצדיק עיכוב ביצוע.