האם לפושט רגל יש זכות להתערב בבחירת הנאמן?

המ' 7488/77 יהושע בן ציון נק בנק ארץ ישראל-בריטניה

ביום 21.6.81 אישרו הנאמנים בפשיטת הרגל של המערער את תביעת החוב שהוגשה בפשיטת הרגל שלו ע"י המפרק של בנק ארץ-ישראל בריטניה בע"מ בסך 7,669.26 שקלים ועוד -.16,548,000 שקלים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. לפני מתן החלטתם הם נאותו לקבל את טענות המערער בכתב ודחו אותן בגוף ההחלטה.

המערער עתר ביום 22.7.81 לבטל את החלטת הנאמנים על יסוד טענות מפורטות שנזכרו בהודעת בקשתו ובתצהיר שניתן לתמיכה בה.

ביום שנקבע לדיון התייצב נציג הבנק לפני בית המשפט המחוזי בתל-אביב וטען שאין המערער נחשב "נפגע" בגדר סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל ואף אין לו "מעמד" להתנגד לאישור תביעת החוב על יסוד כלל 29(ב) לתוספת השניה של הפקודה, כפי שהיתה בתוקף אותה שעה.

בית המשפט המחוזי קבל את הטענה וביום 8.2.81 הוא דחה את בקשת המערער בלא שדן בהשגותיו כנגד החלטת הנאמנים לגופו של הענין. מכאן הערעור שלפנינו.

האם יש לקבל את הערעור?

1. לכאורה עניינו של הנאמן הוא שלא לקבל תביעת חוב שאינה מוצדקת. במקרה הרגיל אפילו יעזר הנאמן בפושט הרגל כדי לקבל ממנו את החומר הדרוש כדי להדוף תביעת חוב שאיננה ראויה; המקרה בו חולק החייב על קבלת תביעת חוב הוא מקרה בלתי רגיל וכדי למנוע התערבות בלתי ראויה מצדו בהליכי תביעת החוב שומה עליו להראות שהוא "נפגע" על ידי ההחלטה.

פעמים יהיו "הפגיעה" או "העדר הפגיעה" בולטים לעין ופעמים לא ניתן יהיה לבררם כל עוד לא נפנה בית המשפט לדון בטענות החייב כנגד החלטת הנאמן לגופן.

2. מקום בו קבל הנאמן תביעת חוב שגרתית - אחת מני רבות, והחייב מסובך בחובות מרובים הוא יתקשה להראות קיומה של "פגיעות" עקב מתן ההחלטה.

לעומת זאת במידה שתביעת החוב תתייחס לחוב שהוא חובו היחיד של החייב או המהווה חלק הארי מן החובות, עשוי בית המשפט ליטות יותר לעבר המסקנה שזכותו של החייב נפגעה והוא - אם יש לחייב טענות בעלות משקל כנגד תביעת החוב.

ההחלטה בענין זה תלויה בנסיבות המקרה ועשויה להיות מושפעת גם מהשווי המשוער או המוכח של נכסי החייב.

3. במקרה שלפנינו קבע בית המשפט המחוזי מבחן טכני "לפגיעותו" של המערער בסברו שאין לו מעמד לתקוף את החלטת הנאמן אלא במקרה שהציע פשרה או הסדר. בכך טעה בית משפט קמא. הוא לא בחן מצבים נוספים שבהם אפשרית פגיעה. הוא גם לא בדק את מצבת החובות של המערער ואת מצב נכסיו.

מוסכם על הכל שהחובות נשוא תביעת החוב עולים כדי 90% מכלל החובות ולא הובאו ראיות לגבי שווים המשוער של הנכסים שיגיעו לידי הנאמן כדי לחלקם לנושיו. לא נשללה האפשרות שאם תתקבל בקשתו של החייב ישתפרו משמעותית סיכוייו להצליח בכל בקשה פרוספקטיבית להפטר או לאישור פשרה או הסדר ובמקרה כזה יש לו "מעמד" לפנות לבית המשפט, שההחלטה נשוא הערעור עלולה לפגוע בזכויותיו המשפטיות.

לסיכום,

יש לקבל את הערעור שכן ביהמ"ש לא דן בהשגותיו של המערער כנגד החלטת הנאמנים. יש לציין כי לפושט רגל עצמו אין זכות להתערב בבחירת הנאמן או בניהול הנכסים ומימושם ע"י הנאמן וככל שניתן לפושט רגל אינטרס כלשהו, הרי רק אם ישאר עודף נכסים לאחר תשלום כל החובות לנושים.