שופט בימ"ש השלום בקריות דאוד מאזן קבל תביעה של בני משפחת המנוח אברהם ממן ז"ל נגד חברת קדישא קריית מוצקין וחייב אותה למכור להם שתי חלקות קבר (רכישת חלקת קבר בחיים) האחת לצד חלקת קברו , שתיהן במחיר שהיה קבוע בחוק , באותה עת בה פנו ובקשו לקנותן, אף שהתעריף שונה מאז. (מחיר שהוא פחות ממחצית המחיר שחברת קדישא דרשה וכשליש מהמחיר הקבוע כיום.)

 

השופט קבע כי עליה לנהוג עפ"י עקרון השוויון ובתום לב, וכי אין מקום לאפשר לחברה שהיא למעשה ספק יחידי של שרותי דת וקבורה באזור קרית מוצקין, שעה שאינה מרוצה מהמחיר המותר על פי חוק, לגלגל מחדלי המדינה על שכמו של הציבור וחסרון כיס שנובע ממחדלי המדינה אין למלאו מכיסו של הציבור בכלל ומהתובעים בפרט.


רקע:


ביום 7/9/06 הלך אברהם ממן ז"ל לבית עולמו והובא למנוחת עולמים ביום 8/9/06 בבית העלמין תל רגב , שבחלקו מוחזק ומתופעל בידי הנתבעת חברה קדישא קרית מוצקין, עמותה המספקת שירותה קבורה לתושבי קרית מוצקין.
 

 

אשתו של המנוח ואמה ביקשו לרכוש חלקת קבר לצדו. חברא קדישא הסכימה למכור להן שתי חלקות ב-9000 ₪ וב- 9,500 ₪, שעה שהמחיר שהיה קבוע בחוק אותה שעה עמד על כ - 3000 ₪. משפחת ממן החליטה שלא לשלם את הסכום ולתבוע את חברה קדישא.

 

במהלך ההתנהלות המשפטית נתן השופט צו שחייב את חברה קדישא לשמור לא למכור את החלקה הצמודה לחלקה של המנוח ולא לעשות בה שימוש לקבירת מתים עד הכרעה בתיק זה.
 

השופט דאוד ציין כי שירותי הקבורה, בשל חשיבותם, מוסדרים בהוראות הדין. המדינה, באמצעות המוסד לביטוח לאומי נושאת בהוצאות של יום הקבורה והנתבעת –חברה קדישא אינה רשאית לגבות תשלום נוסף בגין הקבורה אלא אם הותר הדבר בחוק. החוק הכיר בזכות הנתבעת לגבות מחיר בגין שירות נוסף כאשר האדם מבקש לשריין לעצמו חלקת קבר בעודו בחיים או חלקת קבר צמודה לצד בן זוגו שנלקח לבית עולמו.
 

עוד קבע השופט דאוד כי הנתבעת הינה גוף דו מהותי, שכן היא גוף ציבורי מספק שירות חיוני לפרטים לכן חלים עליו הדין הפרטי והדין הציבורי.
 

 

השופט ציין כי במשפט הפרטי פניית אדם לרכישת חלקת קבר הינה בגדר קיבול ועם פנייתו לרכוש חלקת קבר במחיר הקבוע בחוק נוצר החוזה, ובנסיבות המקרה משפנתה משפחת ממן לרכוש את חלקות הקבר מחברה קדישא נוצר החוזה ביניהם.
 

ובהתייחסו למשפט הצבורי ציין השופט כי על מהלכיה של החברה קדישא חלים דיני המשפט הציבורי: כלומר היא כפופה בהתנהלותה לדיני המשפט הציבורי- לעקרון השוויון, וחופש החוזים בחוזיה מוגבל ובמכירת חלקות קבר בחיים אינה יכולה לדרוש כל מחיר שהיא חפצה בו ולסרב סרוב בלתי סביר להענקת שירות. בנסיבות המקרה- הסירוב למכור את חלקת הקבר במחיר החוקי.
 

כן קבע השופט דאוד כי החברה קדישא כפופה לעקרון תום הלב ובנסיבות המקרה התנהגותה היתה התנהגות בחוסר תום לב.
 

השופט הבהיר כי אנשים נזקקים בעת צרה ולא מרצון לשירותי הנתבעת, המשפחה הקרובה של הנפטר מבקשת לייחד חלקה צמודה לבן זוג, דרישת תשלום מעבר לזה הקבוע בחוק אינה יכולה לעמוד לרשות הפועלת במישור הציבורי, דרישה שאין לה עיגון בחוק, ודרישה למחיר מאדם בשעת צרה,שאין לו עיגון בחוק, היא התנהגות בחוסר תום לב.
 

השופט דאוד חייב איפוא את חברת קדישא למכור למשפחת ממן שתי חלקות קבר, האחת צמודה לקבר המנוח, במחיר שהיה קבוע בחוק בעת שהמשפחה ביקשה לרכוש את החלקות, וכמו כן פסק שכ"ט עו"ד בסך 3000 ₪ והחזר תשלום האגרה.
 

ת.א. 3404-06 ניתן 1.3.10