עב"ל 746/08 פזית סאיג אביקסיס - המוסד לביטוח לאומי
בית הדין הארצי לעבודה, מפי השופט יגאל פליטמן, ובהסכמת הנשיא סטיב אדלר, השופטת ורדה וירט-ליבנה, נציג העובדים מר עוזר כרמי ונציג המעבידים מר אורן צבי שחור קבע, כי לא תשולם גמלת שמירת הריון לעובדת אשר במהלך הריונה נעדרה מעבודתה באופן חלקי, בשל מצב רפואי הנובע מההריון, והמסכן את חיי האישה או את עוברה.
בית הדין הארצי קיבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב, אשר פסק בהתאם להלכה קודמת שיצאה מבית הדין הארצי לפני מספר חודשים, בפסק הדין בעניין בלומנטל, ובו הוכרה זכאותה של עובדת, אשר נעדרה מעבודתה מספר שעות בכל יום למשך תקופה מסוימת בשל הריונה, על פי אישור רפואי, לתשלום גמלת שמירת הריון באופן יחסי למספר השעות שבהן נעדרה בפועל.
בכך הפך בית הדין הארצי את אותה הלכה.
בפסיקתו קבע השופט פליטמן, כי ענף ביטוח אמהות שבחוק הביטוח הלאומי איננו מקנה זכאות לגמלת שמירת הריון חלקית. על פי פרשנות פשוטה של הוראות החוק והתקנות, מוכרת הזכאות לגמלת שמירת ההריון על בסיס יומי, ולא על בסיס שעתי.
פרשנות זו מתחייבת גם מתכלית החקיקה בעניין, אשר נועדה לאפשר לעובדת ההרה להפסיק את עבודתה בגין סיבוך בהריון ולשהות בביתה, מבלי שתפגע הכנסתה. כך, בהצעת התיקון לחוק בעניין גמלת שמירת ההריון, נאמר כי התיקון מתייחס למצב בו אישה הינה בהריון בעל סיכון גבוה ונזקקת להשגחה תמידית. ברור, כי מצב של היזקקות להשגחה תמידית, אינו מצב של עבודה חלקית.
באשר לסטייה מהלכת בלומנטל הסביר השופט פליטמן, כי אמנם, שיקולי מדיניות ויציבות השפיטה מחייבים כי בית הדין הארצי יפסוק בהתאם לתקדימים שלו עצמו. אולם, לבית הדין הארצי סמכות לסטות מתקדימים שלו, במקרים בהם שיקול הדעת השיפוטי מחייב זאת. במקרה זה, מדובר בסטייה מהלכה שאינה נכונה, הנוגדת את פרשנותו של החוק ועלולה להיות בעלת השלכות רחבות על ענפי הביטוח האחרים. כמו כן, מדובר בהלכה חדשה, אשר ניתנה תוך חילוקי דעות ולא בתמימות דעים.
השופטת וירט-ליבנה הוסיפה, כי אמנם בהתאם לחוק כפי שהוא קיים כיום, אין אפשרות להכיר בגמלת שמירת הריון חלקית. אולם, לדעתה, יש להפנות את הסוגיה למחוקק על מנת שישקול תיקון בחקיקה שיחול על אותן נשים עובדות, הנדרשות לצמצם את היקף משרתן בתקופת ההריון, כפי שעשה בנושא של דמי פגיעה בגין תאונה בעבודה.
הנשיא אדלר העיר, כי הוא אינו מוצא לנכון לחוות דעה באשר למצב החקיקתי הרצוי בעניין זה, וכי ככל שהמחוקק יבקש להסדיר את הסוגיה בחקיקה, יהא עליו לבחון את כלל השיקולים הכרוכים בעניין, הן באשר לגמלת שמירת ההריון עצמה, והן באשר להשלכות העלולות להיות לכך על גמלאות אחרות.