מה היקפה של חובת ההשבה במקרה של הפרת חוזה?

ע"א 430/79 בנישתי נ’ ששון

עובדות המקרה:

המשיבים הזמינו טיול ליוון וטורקיה. אך מצאו עצמם משתתפים בטיול אחר. המשיבים תובעים את כספם חזרה.

מה היקפה של חובת ההשבה במקרה של הפרת חוזה?

1. הייתה הפרה טוטלית. החלק אותו קיבלו המשיבים אינו ניתן להפרדה מהחוזה- לכן, כשלון תמורה מלא. גם אם כן, הרי זו הפרה יסודית, המזכה את הנפגע לבטל את החוזה כולו.

2. תנאי הוא כי החלק, אשר בוצע בפועל, ינבע ישירות מתוך תחום החוזה עצמו ולא יהווה תחליף ממין אחר. בנישתי אינה זכאית להשבה, משום שההנאה, עבורה נדרש תשלום, היא אחרת ולא מהמין שבתחום החוזה, והיא לא באה במשירין עקב החוזה- כשלון תמורה.

3. זה לא החוזה המקורי וגם לא חלק ממנו, זה לא מה שהם ביקשו מראש. אין אלמנט של רצון ולכן אין זה חוזה חדש. חב’ התיירות צריכה להחזיר את הכסף על הטיול שלא התבצע ואף לפצותם בגין אי הביצוע.

4. חובת ההשבה חלה אך ורק על מה שנתקבל ונובע ישירות מהחוזה, ולא על תחליף ממין אחר במקום מה שהוסכם במקור.

לסיכום,

חובת ההשבה חלה אך ורק על מה שנתקבל ונובע ישירות מהחוזה, ולא על תחליף ממין אחר במקום מה שהוסכם במקור.