ע"א 158/77 רבינאי נ’ חברת מן שקד

עובדות המקרה:

בין הגב’ רבינאי לבין חברת "מן שקד" נעשה זכ"ד למכירת מגרש. רבינאי חתמה על זכ"ד בנוכחות בא-כוח של החברה. אולם לאחר מכן, התחרטה רבינאי. בשלב בו רבינאי התחרטה, כבר שולם סכום כסף קטן בעוד שאר התמורה היתה אמורה להיות משולמת במועד מאוחר יותר.

האם האכיפה צודקת לאור העובדה שערך הכסף נשחק?

1. כדי להטיל את מלוא הסיכון על אחד הצדדים, הוא ישערך את המחיר.

2. הסכום הראשון (סכום קטן) שולם במזומן ולכן לא מתעוררת לגביו בעיה. הסכום השני היה אמור להשתלם כמה ימים אחרי והסכום השלישי כמה חודשים אחרי. הסכום השלילי צמוד לדולר- משמע, הצדדים היו מודעים לסיכון האינפלציה. על הסכום הראשון לא הוטל הסיכון אך בינתיים השתנו הנסיבות, יש לעשות התאמה של התמורות, יש לשמור פחות או יותר על ערך הכסף שהמוכרת תקבל, ולעשות מה שהצדדים היו עושים אילו היו צופים את שינוי הנסיבות מראש.

3. רעיון הסכמה היפותטית של הצדדים המסייע לביהמ"ש להשלים חסרים בחוזה. לכן, גם הסכום השני יהיה צמוד לדולר מהתאריך שבו הוא היה צריך להשתלם, כך יישמר ערכו.

לסיכום,
 
יש לשערך את הכסף – התאמה של התמורות כך שישמר ערך הכסף שהמוכרת תקבל.