שופטת בימ"ש השלום בחדרה, הדסה אסיף דחתה תביעה כספית נזיקית בסך של 435,626 ₪, שעניינה עתירת התובע לפיצוי בגין נזק שנגרם לו, לטענתו, כתוצאה של עוולה שביצעה כלפיו הנתבעת. הנזק שהעותר טען לו הוא הריסת בית המגורים שבנה התובע ושנהרס בעקבות צו הריסה שניתן עקב בניה ללא היתר.

השופטת קבעה כי דינה של התביעה להידחות מכל וכל מהטעמים המצויינים והמפורטים בה.


בין היתר, הבהירה השופטת כי התובע החליט במודע לבנות את המבנה ללא היתר בנייה ולהפר בריש גלי את הוראות החוק. התנהגות זו של התובע, שבעליל אינה חוקית, ומבטאת זלזול בהוראות החוק, היא התנהגות ’בת עוולה’ ומ’עילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה’.

 

 ביסודו של עיקרון זה עומד החשש שמא בכך שנכיר באחריות כלפי התובע ונושיט לו סעד, נימצא מעודדים הפרת חוק או נותנים ידינו לפגם מוסרי.

השופטת סיימה את פסה"ד בכך שיש לגנות את המועצה המקומית כפר ג’ת על כך שהיא נותנת יד לבנייה הלא חוקית, ובמקום למגר את התופעה, היא מנסה לפעול להכשרת הבניה הלא חוקית בדיעבד על ידי העלאת תוכניות כאלה ואחרות.

 

כמו כן גובה המועצה אגרות בגין הבניה הלא חוקית. כך למשל לעניין אגרת המים שנדרש התובע לשלם בגין המבנה שנבנה ללא היתר.

 

ואולם, אין בכך כדי להצדיק מתן סעד לתובע, סעד שחותר תחת הענישה שהוטלה עליו בגין העבירות שביצע – במודע ותוך הפרה בוטה של החוק ושל הוראות צו ההריסה שהוצא נגדו.
ת.א. 2503-06