זכויותיו של נכה צה"ל המתגורר בחו"ל

מן הדיון, מדובר באדם המוכר כנכה צה"ל, אשר כבר שנים רבות, עוד מיום שחרורו מהצבא, זכאי על פי החלטת מדינה לסיוע ברכישת רכב רפואי. מכיוון שבשנים האחרונות מוצא עצמו המשיב ימים וחודשים ארוכים מחוץ לתחומי הארץ, נשללה ממנו הזכות לרכב רפואי ישראלי. השלילה נעשתה בתיאום ובהחלטה של אגף השיקום.

השופטת ארבל: על פי חוק הנכים, אמורה המדינה לקחת אחריות על נכי הצבא
על פי החלטת אגף השיקום, יש בסמכותה של המדינה לשלול הטבה מנכה כאשר אין הוא עושה בה שימוש ממשי. אי לכך, קבוצת השוויון קובעת כי לא תוענק הטבה מקומית לנכה צה"ל כאשר הוא שוהה פחות ממחצית השנה בישראל (180 ימים אם להיות מדויקים).

השופטת ארבל, קבעה בדעת הרוב, כי זכאותו של האדם לקבלת סיוע ברכב רפואי, בגין נכותו שנגרמה בעת שירותו הצבאי, הולכת איתו לכל מקום בו יתגורר ולכן תסייע המדינה לרכישת רכב רפואי בחו"ל. השופטת פסקה כי הענקת הזכאות רק למי שנמצא בישראל מרבית השנה, יש בה הפלייה בלתי הוגנת וחסרת סבירות. אין מקום להניח הבדלים ופערים בין נכי צה"ל על פי מקום מגוריהם, בין אם זה בחו"ל או בישראל.

חוק הנכים בישראל, חוקק במטרה להבטיח לנכה הצבא ביטחון ותנאים סוציאליים, ובהם מבטאת המדינה את לקיחת האחריות המלאה על נכותו. פסק הדין יכנס לתוקפו בעוד כשנים עשר חודשים, וזאת על מנת לאפשר למדינה להתארגן לנושא מבחינה ארגונית וכלכלית.

השופט אדמונד לוי, בדעת המיעוט, פסק כי הקביעה בנוגע למתן רכבים רפואיים לנכי צהל, צריך להיות מעוגן בהחלטה ממשלית שלטונית מסודרת. לדעתו של לוי, מדובר בהליך שאיננו בר דיון בין כתלי בית המשפט.