הרשעת מנהל עבודה ב"כור " בגרימת מוות ברשלנות של עובד

נקבע כי בתיק האמור היו מחדלי חקירה חמורים ומחדלי תביעה, המפורטים בהכרעת הדין.

 
השופטת יונג גפר קבעה כי הנאשם ניהל בפועל את עבודת הצוות שבראשו עמד, והיה לו די ניסיון בתפקיד זה שנים בטרם התאונה, וכי היה אחראי בתפקידו לדרך ביצוע העבודה ובטיחותם של עובדיו ויכול היה וצריך היה לצפות את התרחשות התאונה.

לקביעתה- השילוב המסוכן עד מאוד של הנפת מדרגות הנשענות על בורג בודד ללא כל תמיכה כלשהי נוספת, תוך התרה לאדם נוסף לעלות על המדרגות כשבידו פטיש המיועד לניסיונות איזון תוך כדי הטחתו בגרם המדרגות, וכאשר אדם נוסף מושך את המדרגות מלמטה, מביא למסקנה הגיונית יחידה ולפיה כל אדם סביר, ובמיוחד בעל מקצוע מנוסה, יכול היה לצפות את הקווים הכלליים של התרחשות הנזק או התרחשותה של התאונה הקטלנית.

השופטת קבעה כי הנאשם הפר את חובת הזהירות גם באי הדרכה של עובדיו, ובאי הזהרתם מפני הסכנות המיוחדות שבהתקנת מהלך המדרגות הספציפי, ובמיוחד בנסיבות שבהן הותקן, והן במישור הפעלת שיקול הדעת על ידו, בהתחשב באותן סכנות מיוחדות.

השופטת יונג גפר קבעה כי רשלנותו הנבנית של הנאשם מגיעה לשיאה בעת מעבר המנוח מתחת לגרם המדרגות.

למעשה היה על הנאשם לדאוג מלכתחילה לאמצעים שיבטיחו מניעת כניסתו של איש אל מתחת למדרגות, בין בהצבת אדם שימנע זאת, בין בחסימה או גידור של האזור ובין בדרך אחרת. הנאשם לא זו בלבד שלא נקט בכל אמצעי מניעה כזה, אלא אף נמנע מלהזהיר את המנוח ולא עשה דבר על מנת למנוע את כניסתו לאזור הסכנה.

כן קבעה השופטת כי קיומם של בעלי תפקיד נוספים, המצויים מעל הנאשם בשרשרת ההנהלה, שלא נחקרו, ויתכן שלא מילאו תפקידם כיאות ולא פיקחו על העבודה בשטח או לא דאגו להגעת ממונה בטיחות במקום ,אינה גורעת מאחריותו של הנאשם, שהיה הגורם הבכיר שבפועל ניהל את העבודה.

עוד ציינה כי מן העובדות שהוכחו לא יכולה להיות מחלוקת כי המנוח עצמו נהג ברשלנות אשר תרמה באופן ממשי למותו אם כי רשלנותו התורמת של הקורבן, או של אדם אחר, איננה מעלה ואיננה מורידה לעניין האחריות הפלילית, אם כי היא עשויה להיות רלוונטית לגבי העונש.

באשר לגורמי ניהול, פיקוח ובטיחות אחרים – ציינה השופטת כי היו מועמדים סבירים להיכלל בכתב אישום בגין גרימת מותו של הנאשם.

 וכדבריה: "אף כי תפקידם בפרשה שונה מזה של הנאשם, אכן מקננת בליבי תחושת אי נוחות מכך שאיש מן הממונים על הפרוייקט, על אופן ביצועו, על הנחיית הנאשם ועובדיו, על הפיקוח על ביצוע העבודה ועל קיום אמצעי בטיחות לא רק שלא הועמד לדין, אלא שכלל לא נחקר ולא נדרש אפילו לספק הסבר, שלא לומר לתת את הדין על מה שנראה לכאורה כמחדלים חמורים שגם אם אין בהם כדי לשלול את אחריותו של הנאשם, בוודאי שהיה בהם כדי לתרום תרומת משמעותית לקרות התאונה, והיה בידי אותם גורמים כדי לעשות מעשים שי קטי נו באופן משמעותי, ואולי אף ימנעו את התרחשותה.

נראה לכאורה, כי מ דובר בגורמים בעלי זיקה ישירה לעבודה, וממילא בעלי חובת זהירות, חובת צפיות וחובת מעשה לשם מניעת התוצאה שנגרמה..... נראה לכאורה כי אותם גורמים לא עשו את הנדרש מהם בתחום הדרכת הנאשם ועובדיו, בתחום ההנחיה בנוגע לשיטת העבודה, בהעברת תכניות ועדכונים, בפיקוח על ביצוע העבודה, בפיקוח והנחיה – לרבות בעת ביצוע העבודה – בתחום הבטיחות, ועוד".

יחד עם האמור קבעה השופטת יונג גפר כי לא ניתן לראות באי חקירתם או באי הגשת כתב אישום בעניינם החלטה שרירותית, הנגועה בטעמים פסולים, אלא לכל היותר טעות - אף אם חמורה - בשיקול דעתם של גורמי החקירה והתביעה, ומשכך לא מתקיימים בעניינו תנאי האכיפה הבררנית המצדיקים את החלת טענת ההגנה מן הצדק.

באשר למחדלי החקירה ציינה השופטת כי אין ספק כי בתיק זה נעשו מחדלי חקירה חמורים לאורך כל הדרך, ואשר סופם גם במחדלי התביעה שבחרה להגיש כתב אישום נקודתי, בלתי בשל והמבוסס על חקירה חסרה, בלא לדרוש השלמת פרטים והעמקת החקירה לגבי גורמים אחרים אשר ניתן היה להניח כבר אז כי היו רלבנטיים למותו של המנוח.
המחדל הראשון נעוץ כבר בעצם הטלת ביצוע החקירה, בארוע שבו קופחו חיי אדם, על כתפיו של מי שאינו בעל הכשרה וניסיון בחקירת תאונות עבודה מן הסוג שארע, ללא רקע טכני מספיק, וללא התמצאות והבנה בשיטות העבודה שננקטו ואלו שצריכות היו להינקט וכי ניתן לומר שהחוקר – בין אם מתוך חוסר נסיון וחוסר הבנה, ובין מתוך עצלות או העדר מוטיבציה אמיתית לגילוי האמת – ביצע חקירה רשלנית שהצטמצמה ל"מפתח מתחת לפנס", ובכך סיכל למעשה את האפשרות לקבלת תמונה ברורה ומלאה לגבי האחראים – לא רק ישירות, אלא גם בעקיפין – להתרחשות התאונה וכי הדברים חמורים לא רק במישור ההליך הפלילי, אלא גם, ואולי בעיקר, במישור המקצועי של הנחלת שיטות עבודה נכונות ובדרך זו, מניעת תאונות דומות בעתיד.

אשר לתביעה הבהירה השופטת כי למרבה הצער, לא מילאה זו את תפקידה בבקרה ראויה על דרך החקירה בטרם הגשת כתב האישום. על פי מספר תיק הפרקליטות ניתן לראות שתיק החקירה הגיעה לפרקליטות כבר בשנה שלאחר קרות התאונה, ועל אף שכתב האישום הוגש רק כ- 3.5 שנים לאחר התאונה, לא נעשה דבר לשם השלמת החקירה ותיקון המחדלים שפורטו לעיל, כל עוד ניתן היה לעשות כן. תחת זאת הוגש כתב אישום נגד הנאשם בלבד, על יסוד חקירה לקויה ורשלנית, ובאופן שלא איפשר עוד תיקון המחדלים בשל חלוף הזמן.

השופטת הבהירה כי היא מודעת לעובדה כי הדברים הם חמורים, אך איננה רואה מנוס מלאומרם, מתוך תקווה כי הממונים על גופי החקירה המקצועיים והתביעה יפיקו מהם את הלקחים, ויעשו לשיפור איכות החקירה מחד, ולשיפור רמת הבקרה על ביצוע החקירה מאידך, באופן שיניב כתבי אישום נגד כל מי שיש נגדו ראיות לכאורה לביצוע עבירה, המבוססים על תשתית ראייתית מלאה ויסודית.

לאור האמור הורשע הנאשם בעבירת גרם מוות ברשלנות.

ת.פ. 1027-05 ניתן 7.9.09