אלי דורון, עו"ד - אתי סדיס-פרל, עו"ד

 

מלבד הגירושין התדירים בבתי הדין הרבניים, מתגרשים בישראל מדי שנה בממוצע בהליך התרת נישואין 2,380 זוגות שנישאו ב'נישואי תערובת' של בני דתות שונות.

 

ברוב המקרים מדובר בנישואין בין יהודי ולא יהודי מקרב עולי ברית המועצות לשעבר (נתוני הנהלת בתי המשפט, 2000-2004).

כאשר מדובר בנישואין בין בני זוג יהודים, מוסלמים, נוצרים או דרוזים, התהליך הוא פשוט יותר וקל יותר ואין פנייה לחקיקה בעניין התרת נישואין.

 

הנישואין נעשים לפי מנהגי דתם של בני הזוג, כמו כן הגירושין, וזאת לפי ההלכות המחייבות את בני הזוג. גם במקרים מסובכים אשר נוגעים לגירושין בין בני אותה דת, ניתן להטיל חובת גט לחומרה או "גט מספק" ללא שדנים בעניינם של הצדדים, אקט אשר לרוב יפתור את הבעיה.

כאשר אחד מבני הזוג אינו בן אותה דת של השני, או שבני הזוג הנם חסרי דת כמו חלק מן העולים מחבר העמים, או אפילו אם אחד מבני הזוג אינו יהודי, הרי שהמסורת היהודית אינה מכירה בקשר שבין יהודי ומי שאינו יהודי כקשר נישואין, ולפיכך לא נדרש מהם הליך גירושין ברצותם להיפרד זה מזה.

 

 הפירוד המלא מקשר זה נעשה בהליך אזרחי הנקרא 'התרת נישואין', הליך שקיבל תוקפו מחוק שיפוט בענייני התרת נישואין שנחקק בעבר כדי לתת מענה לבעיה סבוכה זו.


נישואיי תערובת בין בני זוג בעלי דת שונה מעוררים שאלות שונות. היכן יתגרשו ? באיזה ערכאה ידונו ? מי ייתן את הגט? (יש חשש שהתעודה שתינתן לא תספק בית דין אחר בעתיד ויואשמו בביגמיה (נשיאת 2 נשים). ברירת מקום השיפוט - להיכן ילכו? איזה טקס יעשו ? לכל דת טקס שלה. לכל דת עילות שונות לגירושין ועיתויים שונים אשר מטיבים עם צד זה או אחר.

להלן מספר הנחיות והסבר על תהליך גירושיהם של בני זוג המשתייכים לדתות שונות או חסרי דת:

תחילת תהליך התרת הנישואין היא בפנייה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שיקבע איזו ערכאה תידון בהתרת הנישואין.

 

 תעודת התרת הנישואין שתינתן בסוף התהליך תאפשר לבעל או לאישה להינשא בישראל לאדם אחר בנישואין דתיים.

לצורך הגשת הבקשה יש לפנות לבית המשפט לענייני משפחה שבאזור המגורים המשותף. אם אין כיום אזור מגורים משותף, אז מקום המגורים המשותף האחרון של בני הזוג, וזאת כדי להתחיל את תהליך הסדרת הרכוש המשותף, מזונות הילדים והמשמורת.

 

כדי לחסוך עלויות והליכים משפטיים מייגעים ומיותרים עדיף לנסות להגיע להסכמות לפני הדיון בבית המשפט, זאת אצל עו"ד או מגשר המתמחים בתחומי המשפחה.

אם אכן הצליחו בני הזוג להגיע להסכמים טרום הדיון, בית המשפט יטה בד"כ לאשרם ולתת להם תוקף פס"ד מחייב.

 

בצירוף הבקשה להתרה או ההסכמים הראשוניים, ישלחו מסמכים המעידים על חוסר דתם של השניים או השונות בדתם כמו כן תצהירי עדות מאנשים שהיו קרובים, זאת על מנת שיוכל לקבוע בית המשפט שלו קיימת הסמכות הדיונית וניתן יהיה לדון בהתרה.

בעת הפנייה לבית המשפט לענייני משפחה, יבדוק בית המשפט את המסמכים כדי לדעת בבירור שיש לו הסמכות לדון בתיק.

 

במקרה ששני בני הזוג חסרי דת, בית המשפט ייקבע את הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה כמקום הדיון החוקי לדון בגירושים.

במקרה של זוג שנישא בנישואין אזרחיים, ובני הזוג אחד יהודי והשני לא, דבר אשר נפוץ לאחרונה, יבקש בית המשפט את חוות דעתו של בית הדין הרבני ביחס ליהדותם של בני הזוג ולעובדות המקרה, זאת כדי לא לפגוע בסיכויי הנישואין של בני הזוג בעתיד וכדי לא להיכנס כלל לענייני המעמד האישי.

 

במידה והאחד ספק יהודי והשני ודאי אינו יהודי, הגירושין ע"י בית המשפט לענייני משפחה מוטלים בספק ובתי הדין הרבניים לא יסכימו שיינשאו בעתיד, ולכן תהיה עדיפות לגט לחומרה בבית הדין הרבני, זאת כדי לא לפגוע בסיכויי נישואין עתידיים.

 

אך אם אין ספק בדבר אי-יהדותו של אחד מבני הזוג יודיע בית הדין הרבני כי הנישואין אינם מוכרים לפי ההלכה היהודית ומכאן ולהבא יקוימו ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה.

אם בן הזוג הלא יהודי שייך לאחת מהדתות המוכרות בישראל (מוסלמים, דרוזים או נוצרים), ינוהל הליך חוות דעת זהה לזה שנוהל מול ביה"ד הרבני, זאת מול בתי הדין הדתיים הרלוונטיים.

 

אם אחד מבתי הדין הדתיים מבקש לדון בעניין הגירושין בעצמו, בית המשפט לענייני משפחה יבחן מי המוסמך לדון בסוגיה ואת ההשלכות הדיוניות.

 


בבקשה להתרת הנישואין לשם הגירושין יש צורך להתחיל בהגשת הבקשה והמסמכים המבססים הנדרשים. בדרך כלל מדובר באותם מסמכים שנדרשו לבקשה הראשונה שהוגשה לבית המשפט לענייני משפחה.


הבקשה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה באמצעות עורך דין. המסמכים אשר יצורפו הם כל המסמכים המעידים על קשר הנישואין שהיה בין בני הזוג ועל השתייכותם הדתית אם ישנה. הגשת בקשה משותפת להתרת הנישואין מקצרת ומפשטת את התהליך באופן משמעותי, ולכן עדיף שהליך במקרה זה יעשה תוך תיאום ושיתוף. 
[email protected]