ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - גליקמן אלי, עו"ד

 

מידי שנה אנו חוגגים את חגי ישראל, ביניהם חג ט"ו בשבט בו אנו נוטעים נטיעות וחג השבועות, אחד משלושת הרגלים, בו אנו מציגים בגאווה מכל טוב הארץ, מתוצרתה ומתנובת הפירות והירקות שלה.

 

למרות זאת, עם חלוף החגים, הטקסים והפעילויות המיוחדות אליהם אנו יוצאים, מסתיימים עבור רובנו העיסוק בגינות ובצמחים, ואנו חוזרים ל"קופסאות הבטון" בהן מתגוררים רובנו.

גם מצוקת החניה בערים הגדולות גרמה בשנים האחרונות להיעלמות הדרגתית של גינות הנוי מחיינו על חשבון יצירת מקומות חניה בכל קרקע משותפת בבתי מגורים - כך שהלכה למעשה הפכנו את הגינות של הבניינים בהם אנו מתגוררים למשטחי אספלט.

למרות מצב דברים זה, לחלקנו (ברי המזל) גינות נוי מוריקות בחצרות הבית המשותף, שידוע זה מכבר כי הן תורמות לאוויר שאנו נושמים מלבד תרומתן לבריאותנו הנפשית.

עם זאת, לא פעם קורה שגינות משותפות או פרטיות מהוות נשוא סכסוכי שכנים. שכנים רואים בגינה אמצעי נוח "לסגור חשבון" עם השכן ומעדיפים לעיתים לכלות זעמם בצמחים ובעצים הנמצאים בגינה של השכן או בגינה המשותפת, מאשר להתעמת ישירות עם השכן או עם בני משפחתו.

דרכי הפעולה של אותם משחיתים רבות ומגוונות: שפיכת אקונומיקה, חומצות או מים רותחים על כרי מדשאות, שבירת ענפי עצים, תלישת צמחים ושתילים וכדומה.

אפילו עצי הרחוב "זוכים" לעיתים לנחת זרועם של המשחיתים. זכור למשל המקרה של עצי הפיקוס בסמוך לרחבת עיריית תל-אביב להם הוזרק, בכוונה להשמידם, קוטל ארסי שגרם למעשה לחיסול שדרה שלמה ומוריקה, והכל מכיוון שעצי הפיקוס שלהם פירות שנושרים על המכוניות והמדרכות וגורמים ללכלוך ואף עלולים לגרום להחלקה כאשר דורכים עליהם הפריעו "יתר על המידה" לשכן או תושב זה או אחר.

לצורך איתור אותם משחיתים קיימות מעבדות מקצועיות המתמחות בבדיקת פגיעות בצמחים והוכחת הנזק.

 

מנתונים שהתקבלו ממעבדות אלו עולה כי בשנים האחרונות קיימת מגמת עליה דרסטית (כמעט הכפלה) בחבלות מכוונות בגינות ובצמחים – דבר המעיד על התפשטות התופעה. נקודת האור האופטימית בסוגיה זו היא שבדרך כלל ניתן לזהות ללא קושי את השכן הפוגע לפי עדות השכנים, מיקום הפגיעה או ראיות שנתפסו בשטח, ועל כן כ-10% מהמקרים שחוקרות המעבדות מגיעים להתדיינות משפטית בשל תביעות שהגישו השכנים, תביעות המבוססות על ראיות שנתפסו בשטח. [email protected]