"מי יציל את הבית שלי"?

ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - אלי דורון, עו"ד - יפעת גוטמן, משפטנית

כ- 16 אלף תביעות, זהו המספר האסטרונומי, המצטבר מידי כשנה כנגד דיירים המסרבים להתפנות מדירות שאינם בבעלותם.

חלק מהתביעות הן תביעות חוזרות, אך רובן המכריע הן תביעות חדשות ולהן מחכה דרך ארוכה היות ולרב המשטרה חסרת אונים ואין ידה משגת בטיפול בפולשים ללא גושפנקא משפטית. כמובן שהנפגע העיקרי הוא לא אחר מאשר המשכיר, שנקלע למצב זה בעל כורחו ואינו אשם במצב המסובך.

השגת גבול מתרחשת באחת משתי סיטואציות- האחת, כאשר זר מוחלט משתלט בפתאומיות על הנכס שבבעלותך.

השנייה, כשנתת לאחר רשות לעשות שימוש בנכסך (דוגמת שכירות) והוא לפתע אינו מכיר בזכותך לבטל את אותה רשות או עם תום תקופת הרשות אינו מתפנה מהנכס. אין דבר יותר מקומם מלהביט על אותו משיג גבול עושה בקניינך כבשלו ולמשטרה כאמור אין את הכלים לעזור לך במתן פתרון הולם, היות שלדבריהם בסכסוך אזרחי עסקינן.

כיום ההליך של בקשת פינוי, פנייה להוצאה לפועל וההליך המשפטי כולו, אורך מינימום כשנה אם לא יותר ועולה למשכיר זמן, אנרגיה ולא מעט כסף.

לא אחת נעשו ניסיונות רבים להתיר את הפלונטר אליו נקלעו משכירים רבים בשל המצבים שתוארו לעיל. לאור ריבוי המקרים ובשל אוזלת היד של מערכת החוק והמשפט, מתגבשת כיום קבוצת חברי כנסת לטובת העברת חוק או תיקון לחוק, שיאפשר פינוי מזורז של הפולשים ללא השתהות מיותרת והליכים בירוקרטים מייגעים ומתמשכים.

החוק בימינו מתיר שימוש בכוח סביר, תוך 30 יום מיום התפיסה, כנגד אדם אשר תפס מקרקעין לא לו.

היינו, מאפשרים לבעלים לפעול על ידי שימוש בלחץ פיזי מתון לשם סילוק הפולש מקניינו הפרטי. אולם לשם כך, ממליץ משרדנו על שכירת שירותיו של עורך דין.

זאת על מנת למנוע טעות בפרשנות החוק ומתן פירוש מרחיב למונח שימוש בכוח. אף אחד מאתנו אינו רוצה להגיע למצב בו ייפתח כנגדו הליך פלילי, בעודו הוא בעל הנכס, היות ותקף את השוהה בביתו. יתרה מזו, קיימת חשיבות בהקפדה על סד הזמנים, שכן אם אכן קרה מצב בו נוצרה השגת גבול, מספר הימים הנזקף לשם ביצוע פעולה פיזית כלשהי הוא 30 יום גרידא.

 ייעוץ משפטי מעורך דין, יכול בנקל למנוע את הצורך בשימוש בכוח. שכן לא מן הנמנע שבאמצעות פעולה משפטית נכונה, יבין הפולש עד מהרה כי מוטב שיפנה את הנכס.

 למעשה, בידיו של עורך הדין לדאוג לניסוח סעיפים מתאימים בחוזה שכירות, שבכל זאת יאפשרו לתפוס חזקה בנכס באם השוכר אינו מתפנה מדירה ששכר. בנוסף לכל האמור, ידאג עורך הדין לקביעת שעורי פיצויים מוגדלים בגין איחור במסירה, כך שגם אם ההליך המשפטי ייקח מספר שנים, הפיצוי שלבסוף יתקבל יהיה הולם.

כמובן שקיימות דרכים נוספות אשר ללא ספק ימזערו את המפגש באנשי קש ובנוכלים למיניהם. על המשכירים לבחון ב"ציציות" את השוכרים האפשריים ולברר עליהם ככל שניתן.

לדוגמא בדיקה ובירור באמצעות מספר תעודת הזהות טרם החתימה באם הם בעלי חשבונות מוגבלים שלא יאפשרו גבייה עתידית, היא אחת הבדיקות אשר תעזורנה להבין אם מדובר באדם דל אמצעים, אשר לבטח לא יוכל לפרוע את החיובים בגין השכירות החודשית.

כמובן שמיותר לומר כי בחתימת החוזה רצוי ואף כמעט מחויב מכורח המציאות היומיומית, לחתום על שטר בטחון או ערבות בנקאית. בנוסף, חשוב לזכור להעביר את החשבונות הקבועים כמו; חשמל, מים וארנונה על שם השוכר ולגבות את כספי ועד הבית מבעוד מועד, היות וחובת התשלום היא על בעלי הבית המקוריים ומדובר בהוצאות המסתכמות בסכומים לא מבוטלים כאשר הן מצטברות – מעבר למאבק על שחרור הנכס.

נסכם ונאמר, שרבים הם בעלי דירות הממשיכים להתעלם מהסכנה שבנפילה למלכודות הטמונות בדרכם ומשתמשים בחוזים סטנדרטיים המצויים באתרי האינטרנט השונים, אשר אינם עונים על דרישותיהם וציפיותיהם ואינם מגנים על זכויותיהם, שלא לומר מקפחים עצמם. כדי להימנע ממפח נפש, ברי כי לבעל הנכס אינטרס ברור בשמירה על קניינו.

לפיכך מומלץ בחום להחתים על החוזה את השוכר, רק לאחר היוועצות באיש מקצוע, אשר מכיר היטב את המצב המשפטי ויסייע להימנע ממצבים בהם ימשיך השוכר לשהות ולהשתמש בנכס שהוכר לו, גם לאחר סיום תקופת השכירות. [email protected]