כתב סירוב מהו ומה היא סמכותו של בית הדין הרבני להוציא כתבי סירוב?

אדם המסרב להישפט בפני בית דין רבני יקבל "כתב סירוב", למסמך אין תוקף משפטי לפי בג"צ, אך ההשלכות החברתיות הדתיות שלו חמורות.

כתב סירוב הוא מסמך דתי שמקורותיו הם מימי התלמוד והוא בעל משמעויות הלכתיות מובהקות ומשמש כתגובה על סירוב הנתבע להתדיין לפני בית המשפט הרבני.

מתי משתמשים בכתב הסירוב?

כאשר נתבע מסרב להתייצב לדיון בפני בית הדין שלו, ומבקש לקיים את הדיון בפני בית דין אחר, הוא נחשב למי שמסרב לדין תורה, וניתן להוציא נגדו כתב סירוב, שבו קובע בית הדין שהנתבע מסרב לפעול לפי הוראות דין תורה.

מהי מטרתו של כתב הסירוב?

לכתב הסירוב שתי מטרות: האחת, לכפות על הנתבע לציית לבית הדין, והשנייה, להתיר לתובע להגן על זכויות הנתבע בפני ערכאה שאיננה דתית.

מהן התוצאות להוצאת כתב סירוב?

ברמה המשפטית, כתב הסירוב מתיר לתובע להיזקק לערכאה שאיננה דתית.

ברמה החברתית, אדם שהוצא נגדו כתב סירוב נחשב למי שאינו מציית לדין התורה ונושא אות קלון. בחברות מסוימות הוא אף נפסל מלכהן כדיין או בתפקידים ציבוריים אחרים.

למי הסמכות להוציא כתב סירוב?

רק בית דין קבוע מוסמך להוציא כתב סירוב. בית דין קהילתי לא נחשב לקבוע לכן אין לו סמכות להוציא כתב סירוב.

דייני ישראל הודרכו על ידי הפוסקים לנהוג בזהירות בהוצאת כתבי סירוב, גם בגלל הפגיעה באדם שהוצא נגדו כתב הסירוב וגם בכדי לצמצם את ההיתר לקיים דיון בפני ערכאות שלא פועלות לפי דין התורה.

מתי לא ניתן להוציא כתב סירוב?

כאשר יש בעיר שני בתי דין, אחד קבוע ואחד לא קבוע, והנתבע מבקש לקיים את הדיון דווקא בפני בית הדין שאינו קבוע, אף שהוא אינו נוהג כהלכה, אין להוציא נגדו כתב סירוב.

ביטול כתב הסירוב

מאחר וזהו מסמך דתי, אין בכוחה של ערכאה שאיננה דתית להפקיע או לבטל את התוצאות ההלכתיות שלו. כאשר ערכאה שאיננה דתית מנסה לבטל את כתב הסירוב היא עלול להחמיר את התוצאות.

האם ערכאה דתית יכולה לבטל את כתב הסירוב?

הדעות חלוקות, דעה אחת טוענת כי לבית דין פרטי אין את הסמכות לבטל את פסיקתו של בית דין אחר. הדעה השנייה טוענת כי אם בית הדין מוצא שבית דין אחר טעה בפסיקתו, יש בסמכותו לבטל אותה.

ערעור על כתב סירוב

אדם שהוצא כנגדו כתב סירוב ואוחז בדעה שהוא הוצא שלא כהלכה, רשאי לבקש מבית דין אחר, פסק דין הצהרתי שיקבע כי כתב הסירוב הוצא כנגדו שלא כדין. הערעור עשוי להפחית את הקלון החברתי במידה ניכרת.

פסיקה של בג"צ

לפי פסיקת בג"צ לכתב הסירוב אין תוקף. זאת בטענה כי עצם כתב הסירוב מהווה ענישה בשל הנידוי החברתי הנלווה להוצאתו. כל אדם זכאי להגיע להכרעה בפני בית משפט, אלא אם הסכים לפנות לבית דין רבני לצורך בוררות.