סעיף שיפוי בהסכם גירושין הוא בעצם סעיף פיצוי הדדי הנרשם בהסכם הגירושין והקובע כי במידה וביום מן הימים יתבע אחד מהצדדים הגדלה או הקטנה של דמי המזונות יצטרך הזוכה לפצות את המפסיד בתביעה על הנזק הכספי שנגרם לו. סעיף זה צורף להסכם הגירושין בעיקר מאחר והבעל המשלם מזונות ביקש לבטח את עצמו מפני תביעה עתידית להגדלת המזונות על ידי האישה.


ובמילים אחרות, סעיף השיפוי נועד בעצם לגרום לבני הזוג למלא אחר ההסכם ולא לתבוע זה את זה על שינוי בדמי המזונות לאחר שהסכימו וחתמו על סכום מסוים. אם לא יפעלו לפי סעיף השיפוי, יהיה עליהם לפצות אחד את השני בסכום ההפרש שנוצר עקב הגדלת או הקטנת דמי המזונות.


שלושת הגישות של בית המשפט לענייני משפחה


יחד עם זאת, בתי המשפט לענייני משפחה, אשר שמים לנגד עיניהם את טובת הילדים, מסתייגים מסעיף זה וטוענים כי הוא נוגד את תקנות הציבור ופוגע באופן ישיר או עקיף בילדי בני הזוג. הם משתדלים שלא לכבדו משום העובדה הפשוטה כי צורכי הילדים משתנים וכתוצאה מכך גם גובה דמי המזונות. על כן, ברגע שסעיף השיפוי עלול למנוע תביעה אשר תוביל לרווחתם של הילדים, הוא אינו תקין ואינו מקובל, כמו כן, לשיטתם, העובדה כי מדובר בסעיף "מאיים" העלול להפחיד את האם לתביעה להגדלת המזונות עלול לפגוע קשות בילדים ובסיפוק מלא של צורכיהם.


ואמנם, הדעות עדיין חלוקות בעניין זה בעוד ישנם בתי משפט הדוגלים בגישה שלעיל, ישנם בתי משפט המקבלים את סעיפי השיפוי מהנימוק כי בני הזוג התחייבו תחת הסכם והם צריכים לקחת אחריות על התחייבותם. נימוק נוסף לגישה זו, הוא רצון בתי המשפט שלא להיות מוצפים בתביעות מרובות, שונות ומשונות, של מי מבני הזוג לאחר שהגיעו כבר להסכמה ביניהם והסכם הגירושין אף קיבל תוקף של פסק דין.


דחיית השיפוי עד שהאישה "תעשיר"


וישנה גם גישה נוספת של בתי המשפט אשר לפיה שתי הגישות בעצם צודקות ולכן על בית המשפט להשהות את סעיפי השיפוי עד שהצד התובע יוכל לממש כלכלית את ההתחייבות לפצות.


האפשרות השלישית בעצם נועדה לאפשר לאישה, אשר ביקשה לתבוע הגדלה של דמי המזונות וזכתה בתביעתה, שלא לשפות את בעלה לשעבר אלא רק לאחר שיהיה בידה מספיק כסף ולאחר שילדיה יגיעו לגיל 18, וזאת על מנת שלא לפגוע ברווחתם של ילדיה ושלא תצטרך למנוע מהם דברים כדי לשלם את סעיף השיפוי.


בגישה זו, בית המשפט "נהנה" משתי העולמות; הוא גם לא מזלזל בהסכם אשר קיבל תוקף משפטי וגם מתחשב ברווחת הילדים עד הגיעם לגיל בגרות.


ולסיכום, סעיפי השיפוי אמנם נועדו לשמש רשת ביטחון לבני הזוג, ולמנוע למי מהם נזק כספי, אך בתי המשפט משתדלים תמיד לדאוג להמציא רשת ביטחון לילדי בני הזוג המתגרש, ולמנוע ככל יכולתם פעולות אשר עלולות לגרוע ברווחתם ולפגוע באיכות חייהם.

 


עודכן ב: 01/10/2013