האם נסיבות חיים קשות של אדם המואשם בעבירה חמורה הינן סיבה מספקת להקלה בעונש ואף להימנעות ממאסר בפועל? על פי גזר הדין שיובא בהמשך, עולה כי מידת ההתחשבות בנסיבות הנאשם תלויה מאוד גם בנסיבות המקרה עצמו.
יש לכם שאלה?
פורום נפגעי עבירה פלילית, קורבנות ופיצויים בגין עבירה פלילית
פורום ועדות שחרורים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
בית משפט השלום בירושלים גזר חמישה חודשי מאסר בפועל, קנס בסך 8,000 שקל ומאסר על תנאי בגין חבלה חמורה על משגיח כשרות במפעל, ששפך מים חמים על אדם שעבד עמו.
המקרה, כפי שניתן להסיק מעדויות התביעה וההגנה, הוא תוצאה של סיפור הנפרש על פני מספר שנים. המתלונן טען כי כל אשמתו היא בכך שנהג להקניט את הנאשם באמצעות מכות קטנות על עורפו בכל עת שזה היה מגיע לעבודה לאחר שעבר תספורת.
המתלונן טען כי מדובר במנהג קבוע במפעל בו עבדו השניים, עד כדי כך שנהג לתת מכה בעורף גם לבוס שלו.
הנאשם היה נתון להצקות במשך שנים
מנגד, העיד חבר לעבודה של הנאשם כי המתלונן נהג להשפיל באופן שיטתי את הנאשם, וכי הוא בעצמו היה עד לפרובוקציה קשה מטעמו של המתלונן, בה הסיר את מכנסיו בפני הנאשם וקרא לעברו קריאות מגונות. לדברי העד, הנאשם התעצבן מאוד על ההתעללות שעבר אבל שמר את הכל לעצמו.
הנאשם הוסיף וסיפר כי ספג הצקות מהנאשם במשך כמה שנים, ואלה כללו מדי בוקר השפלות ומילים פרובוקטיביות. בנוסף ציין את עניין המכות על העורף, עליהן טען כי הזהיר את המתלונן שאם לא יחדל ממעשיו הוא יחזיר לו על כך ביום מן הימים.
ביום בו אירעה התקרית, סינן המתלונן לעבר הנאשם הקנטות שלעגו לגילו המתקדם. הנאשם הזהיר את המתלונן שיחדל, אחרת ישפוך עליו מים רותחים ואפילו פנה לבעלי המקום ודיווח לו על התנהגותו של המתלונן.
כיוון שהמתלונן המשיך בשלו, ניגש הנאשם לקומקום החשמלי, חימם בו מים במשך שתי דקות, ניגש במהירות למתלונן ושפך עליו את המים. הנאשם הוסיף כי הוא מתחרט עמוקות על שעשה ולו היה לוקח בחשבון את הנזק שייגרם למתלונן, לא היה שופך עליו את המים.
נסיבות חיים קשות של הנאשם
בשלב זה נציין את הנסיבות המקלות בגינן ביקשה הסנגוריה מבית המשפט שלא להטיל מאסר בפועל על הנאשם, למרות מעשיו החמורים.
לנאשם, כך נכתב, דור שני לשואה, 14 ילדים. אחד מהם, בן 17, הינו חולה בעל 100% נכות הישוב על כיסא גלגלים, חולה במחלת הנפילה שתלוי לחלוטין בנאשם, המסייע לו ביומיום בכל צרכיו. בנוסף, ציינה הסנגוריה, הוא המפרנס העיקרי בבית ולאחר שפוטר מהמפעל בו עבד 12 שנה בעקבות תקיפת העובד, לא מצא עבודה חלופית במשך שנה, זאת מפאת גילו.
בית המשפט: חובה על העונש לשקף את חומרת המעשה
למרות מצבו המשפחתי הקשה של הנאשם, בית המשפט קבע כי אין באפשרותו להתעלם מחומרת הפגיעה, שגרמה לנאשם לכוויות ב-15% מגופו, כולן בחלקו העליון של הגוף כשפניו של המתלונן נפגעו גם הן.
בית המשפט ציין כי עצם העובדה שהנאשם חימם את המים במשך שתי דקות, ואף הזהיר פעמים רבות קודם לכן את המתלונן שישפוך עליו מים רותחים, מעידה כי לא היה מדובר במעשה שנעשה מחמת זעם וללא מחשבה מוקדמת.
עוד הוסיף בית המשפט כי לאור גל האלימות הגואה במדינה, חייבים בעונשים מרתיעים שישקפו את חומרת המעשים.
לבסוף נקבע כי אין אפשרות לפטור את הנאשם בעונש ללא מאסר בפועל, אך עם זאת, גזר הדין ניתן מתוך התחשבות בחייו של הנאשם, בעובדה כי הודה מיד בביצוע העבירה ובכך שמאחוריו עבר נקי ללא הרשעות קודמות.
לפיכך גזר בית המשפט על הנאשם חמישה חודשי מאסר בפועל, שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על עבירות אלימות מסוג פשע , ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים על עבירות אלימות מסוג עוון. כמו כן גזר בית המשפט כי על הנאשם לשלם למתלונן פיצויים בסך 8,000 שקל, זאת בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם.
.JPG)
