במדינה בה רוב האוכלוסייה מתרכזת בערים וגרה בבניינים משותפים, המגע עם שכנים הוא בלתי נמנע. מה שהופך את היחסים בין השכנים למרכיב מהותי באיכות חייהם של ישראלים רבים. היו מקרים מעולם בהם יחסי שכנות הפכו לחברות קרובה. ואולם, יחסי שכנים שעולים על שרטון עלולים לגרום לסיוט מתמשך ולפגיעה משמעותית באיכות החיים. כפי שנראה במשפט שלפנינו, בה אדם תבע את שכנו בגין קללות וגידופים "שזכה" לקבל ממנו בעת שכיהן כיו"ר ועד הבית.

 

יש לך שאלה?

פורום סכסוכי שכנים
פורום לשון הרע

 

סכסוך השכנים החל כשאשר השכן מהקומה העליונה, החל בשיפוצים אשר לטענת הדיירים פגעו במחסן המשותף שנמצא שם. השכנים החליטו לפנות לעיריית חיפה שתבעה את השכן בגין חריגות בנייה. מאז, נטען בכתב התביעה, השכן מהקומה העליונה גידף קילל והטריד את יו"ר ועד הבית בכל הזדמנות. מדובר לפי כתב התביעה, בקללות גזעניות אשר נועדו לפגוע בתובע עקב מוצאו ובכך עוברות על חוק איסור לשון הרע, ובהתאם לכך תבע לפצותו במאה אלף ₪. הנתבע הכחיש כל קשר לנאמר

 

על מנת להוכיח את טענותיו זימן התובע חמישה שכנים אשר העידו כי שמעו, בהזדמנויות שונות, את הנתבע מקלל ומגדף את התובע בקללות בעלות אופי גזעני. עדותם נמצאה אמינה בעיניי בית המשפט. מנגד, הנתבע הסתפק בהכחשת האירועים וטען שלא היו דברים מעולם. לדבריו, השיפוץ הגג הבניין הפריע לתובע כי הוא רצה להשתלט בעצמו על המחסן.

 

 

באירוע הראשון שהוכח במלואו, ירד הנתבע לעבר חדר המדרגות תוך כדי שהוא צועק לעבר התובע כי "יהרוג אותו" בצירוף מספר קללות גזעניות. הנתבע, לפי העדות, רצה להכות את התובע אך שכן שהיה במקום הפריד בין הצדדים. שני עדים אישרו שהיו עדים למקרה ולכן בית המשפט מצא אותו אמין.

 

באירוע השני שהוכח, ירד הנתבע לחצרו של התובע עם מברג ו"קאטר" (מכשיר המשמש לחיתוך כבלים), והחל לחתוך כבלי חשמל ומים בגינה תוך כדי שהוא מסנן קללות גזעניות. התובע הזמן משטרה אשר גבתה עדות מהצדדים ואף תועד במצלמת אבטחה. עדת ראייה נוספת אישרה את הדברים, ובית המשפט קיבל את גרסת התובע. בשלושת המקרים האחרים, לא הובאו די הוכחות וראיות ובית המשפט לא התייחס אליהם.


השופטת פסקה לטובת התובע

 

כבוד השופטת עדי חן- ברק כתבה בפסק הדין כי אמנם לא כל קללה וגידוף מהווים עילה לתביעת לשון הרע והיות ולצערה הם חלק מהחיים. ברם, בנסיבות המתאימות כגון האירוע שלפנינו הקללות עלולות להשפיל את האדם ולבזותו יותר מפרסומי לשון הרע אחרים.

 

לכן, פסקה השופטת לטובת התובע. השופטת נמקה את החלטתה בכך ששני האירועים הנ"ל הוכחו במלואם הן דרך עדויות והן דרך ראיות חיצוניות כגון הוכחה מצולמת. בעניין הפיצוי, השופטת פסקה שאכן התובע סבל מגידופים אך אלו נאמרו בפורום מצומצם ולא גרמו לפגיעה גדולה בשמו הטוב. אי לכך, השופטת פסקה על הנתבע לפצות את התובע בסכום של כ-20 אלף ש"ח.